המשרד מתמחה במיסוי בינלאומי של תושבי ישראל, תושבים חוזרים ותושבי חוץ שמשקיעים בישראל. 

השקעות או נכסים מחוץ לישראל

 

בין אם מדובר בנכסים פיננסיים כמו מניות, אגרות חוב או קרנות נאמנות, ובין אם מדובר בהשקעה בנדל"ן, תושב ישראל צריך להגיש דו"ח מס בישראל או לחלופין לשלם מקדמות מס. מעבר לכך, במקרים מסוימים העדר תכנון  של נושאי המיסוי בישראל ובמדינה האחרת יוביל לתאונת מס אמיתית ולתשלום כפל מס.

 

דוגמה: ישראלים שמשקיעים בנדל"ן בארה"ב באמצעות חברת LLC, יכולים להיות חשופים לתשלום כפל מס על ההכנסות שלהם מארה"ב. הסיבה לכך היא שבישראל לא מכירים בכך שמדובר בחברה שקופה, ויבקשו למסות את משיכת הדיבידנד מהחברה (אף שזה כבר מוסה בארה"ב ברמת בעל המניות).

רילוקיישן, הגירה, נוודים דיגיטליים 

 

ברוב המכריע של המקרים, רשות המסים ממשיכה לראות בכם כתושבי ישראל בשנת העזיבה שלכם. בתור שכאלה אתם חייבים בהגשת דו"ח מס בישראל. 

 

דוגמה: ישראלים שעוברים לחו"ל למטרת רילוקיישן או הגירה ומעוניינים לבצע ניתוק תושבות, וגם ישראלים שעוברים לחו"ל ובוחרים להמשיך להחשב תושבי ישראל (למשל, כדי לשמור על זכויות בביטוח הלאומי ובעיקר בכיסוי ביטוח בריאות). שתי הקבוצות יצטרכו להגיש דו"ח מס בישראל, ובמקרים מסוימים גם לשלם מס הכנסה בישראל וביטוח לאומי.

אקדמאים, פוסט דוקטורט וחוקרים בחו"ל

אחד הקשיים עם אוכלוסיית האקדמאים שיוצאים לחו"ל, היא שרשות המסים מסרבת פעמים רבות לראות בהם כמי שהעבירו את מרכז החיים שלהם אל מחוץ לישראל, בעיקר לאור העובדה שהיציאה לחו"ל היא מוגבלת מראש.

 

דוגמה: תושב ישראל יוצא לפוסט דוקטורט בלימודי הנדסת חשמל, לתקופה מוגדרת של שנתיים. מכיוון שהוא יוצא לתקופה קצובה ולמטרה מוגדרת מראש, סביר שברשות המסים יתעקשו לראות בו ובבני משפחתו כמי שנשארו תושבי ישראל למשך כל התקופה. במקביל כמובן הם יכולים להפוך גם לתושבים במדינה האחרת, והתוצאה היא כפל מס וכפל ביטוח לאומי.

חשבונות בנק זרים או נכסים בחו"ל 

תושבי ישראל חייבים בהגשת דו"ח מס בישראל ובתשלום מסים על כל ההכנסות שלהם מכל העולם. לכן, תושב ישראל שיש לו חשבון בנק זר עם תיק ניירות ערך, או נכס להשקעה, חייב לדווח על ההכנסות מאותו חשבון בנק או נכס. ישראלים אשר החזיקו בנכסים או חשבונות בנק בחו"ל ולא דיווח עליהם במועד, יכולים להגיש בקשה לרשות המסים בליווי עורך דין, על מנת לודא שאין חשיפה לאחריות פלילית.

 

בעבר רשות המסים הנהיגה מספר פעמים נוהל גילוי מרצון אשר איפשר פניה אנונימית וקבלת חסינות פנימית. חשוב לציין שגם היום, בהעדר נוהל כזה, ניתן ורצוי להקדים ולהסדיר את נושא הדיווח.

 

תושב חוזר, תושב חוזר ותיק ועולה חדש

תושבים חוזרים, ובפרט מי שעומד בהגדרה לתושב חוזר ותיק, יכולים להיות זכאים להטבות מס מפליגות כשהם חוזרים לישראל. יחד עם זאת, במועד החזרה יכולה להתעורר מחלוקת לגבי השאלה מתי התושב החוזר הפך לתושב חוץ והאם יש לו מספיק "שנים" מחוץ לישראל בשביל לקבל את ההטבה. 

במקרים אחרים אתם תופתעו לגלות כשרשות המסים תפנה אליכם עם בקשה להגיש דו"חות באופן רטרואקטיבי בגין שנים קודמות.

דוגמה: בני זוג תושבי ישראל חזרו מארצות הברית אחרי שהות של 10 שנים, וביקשו לקבל הטבות מס של תושב חוזר ותיק (כולל פטור מדיווח). רשות המסים דחתה את הבקשה שלהם וקבעה שהם לא עומדים בדרישות לקבלת מעמד של תושב חוזר ותיק. הסיבה לכך היתה שבמהלך כל השנה הראשונה לעזיבה הם שמרו על זיקה מאד חזקה לישראל (כולל בביטוח הלאומי), ולמעשה הפכו לתושבי חוץ רק בשנה שלאחר העזיבה. 

 
 
 
 
 

יש לך שאלה בנושא מיסוי בינלאומי?