ארצות הברית היא אחת המדינות המועדפות על ישראלים ששוקלים הגירה או רילוקיישן לחו"ל. אולם, לפני המעבר הנחשק, חשוב להכיר את עקרונות המיסוי בארצות הברית אשר עשויים להיות שונים מהמוכרים בישראל, וכן את ההשלכות האפשריות של המעבר שלכם על סך הכל המסים שתשלמו.
שיעורי מס בארצות הברית תלויים במדינה בה תגורו
בעוד שבישראל תושבים משלמים מס הכנסה בשיעורי מס שנקבעים פעם אחת על ידי המדינה, בארצות הברית תשלמו מס הכנסה שיקבע בנפרד ברמה הפדרלית (federal tax), המדינה שבה תהיו תושבים (state tax) ואולי תשלמו גם מס עירוני (city tax). המס ברמה הפדרלית הוא קבוע, אבל המס ברמת המדינה משתנה מאד בין מדינה למדינה, ויש מדינות שלא מטילות מס הכנסה כלל, כמו למשל טקסס ופלורידה.
המדינות השונות מטילות מס שונה לא רק על הכנסה, אלא גם מע"מ בשיעורים שונים (sales tax).
הבדל חשוב נוסף שצריך לקחת בחשבון הוא שהכנסות שונות ממוסות בשיעורי מס שונים בישראל ובארצות הברית. כמו כן, הכנסות שהיו פטורות לחלוטין ממס בישראל, כמו למשל הכנסות מהשכרת דירה, רווחים מקרנות השתלמות ועוד - יכולות להיות כפופות למס הכנסה בארצות הברית.
לאחר רילוקיישן לארה"ב תדרשו להגיש דו"ח מס גם בארה"ב וגם בישראל
אזרחי ארה"ב ותושבי ארה"ב לצרכי מס חייבים להגיש דו"חות מס שנתיים ל-IRS ולדווח על ההכנסות שלהם מכל העולם.
לכן, כשאתם תושבי מס בארצות הברית ובמקביל יש לכם חשבון בנק בישראל, תיק ניירות ערך או נכס להשקעה (כולל דירת מגורים בישראל שהשכרתם), תצטרכו לדווח על כך ולשלם את המסים הרלבנטיים.
בשנת ההגעה דו"ח מס בארצות הברית יוגש על גבי טופס 1040 (עבור מי שיהיה תושב מס), 1040NR עבור מי שיחשב תושב חוץ בארצות הברית, או כדו"ח בסטטוס דואלי - dual status, עבור מי ששינה את ססטוס התושבות שלו במהלך השנה.
לאחר הרילוקיישן תצטרכו להגיש דו"ח מס גם בישראל על גבי טופס 1301, ובמקרים מסוימים תתבקשו להמשיך ולהגיש דו"חות מס בישראל במשך שנים נוספות. כך למשל, אם אתם אקדמאים ועברתם עם ויזת J ובארה"ב בחרתם להצהיר על עצמכם כתושבי ישראל לצרכי מס, על מנת לקבל פטור אמנה לגבי הכנסות ממלגה במסגרת פוסט דוקטורט.
ביטוח לאומי וניתוק תושבות - כפל דמי ביטוח בארה"ב וישראל
אם אתם מוגדרים תושבים בביטוח הלאומי המשמעות היא שאתם מבוטחים, ולכן עם העזיבה תתבקשו לשלם מדי חודש סכום מינימלי כדי לשמור על הזכויות שלכם בישראל. אולם, תשלומי המינימום הללו משמשים אך ורק מקדמה על חשבון התשלום המלא שידרש לאחר שתגישו את דו"ח המס שלכם בישראל.
התשלום המדויק עבור ביטוח לאומי ודמי בריאות יקבע על ידי מחלקת הגביה, לאחר שיתקבלו נתוני השומה ממס הכנסה. התשלום לביטוח הלאומי הוא לעד 12% מסך ההכנסות שלכם בארה"ב, זאת מבלי שינתן קיזוז או זיכוי מול דמי ביטוח סוציאלי (Social Security, Medicare) ששולמו בארה"ב.
בעוד שלישראל ולארה"ב ישנה אמנה למניעת כפל מס, לישראל ולארה"ב אין אמנת ביטוח סוציאלי. המשמעות היא כפולה:
מחד, ניתוק תושבות בביטוח הלאומי משמעותו שהרצף הביטוחי לקבלת קצבאות מסוימות בישראל יקטע (למשל קצת זקנה). כך שעם חזרתכם בגיל מבוגר אתם עשויים לגלות שלא צברתם מספיק חודשי אכשרה כדי להיות זכאים לקצבה בישראל.
מאידך, שמירה על תושבות בביטוח הלאומי משמעותה שאתם עשויים להדרש לשלם תשלומים עבור ביטוח לאומי ועבור דמי בריאות לישראל בסכומים גבוהים, מעבר למה שכבר שילמתם בארצות הברית.
שימו לב שכדי להיות זכאים לתשלומי ביטוח סוציאלי בארצות הברית, תצטרכו לצבור שם תקופת אכשרה (שנות עבודה) כדי להיות זכאים לקצבה.
אמנת מס ארה"ב ישראל לא תפתור את כל הבעיות
למדינת ישראל ישנה אמנה למניעת כפל מס עם ארצות הברית. יחד עם זאת, לא מומלץ להסתמך אך ורק על קיומה של אמנה בעת תכנון המס שלכם. האמנה אמנם תפתור חלק מצבי כפל המס שיכולים להווצר בעת רילוקיישן, אך לא את כולם.
דוגמה קלאסית למצב של כפל מס שהאמנה אינה פותרת הוא בכל הנוגע למיסוי אקוויטי ותגמול הוני של עובדים (כלומר אופציות, יחידות מניה חסומות - RSU וכו'). כמו כן, האמנה לא כוללת סעיף שמתייחס למס היציאה שחל בישראל.
שימו לב שהאמנה למניעת כפל מס בין ישראל לארצות הברית חלה ברמה הפדרלית, אולם מדינות רבות בארצות הברית לא מכירות בתחולת הוראות האמנה בשטחיהן. דוגמה למדינה כזו היא קליפורניה , שגם מרכזת חלק גדול מתעשיית ההייטק. לכן, מס מדינתי יכול להיות מוטל בארה"ב במקביל להטלת מס על אותה ההכנסה בישראל, דבר שיוביל לכפל מס.
כדי למנוע מצבים של כפל מס לאחר המעבר לארצות הברית, תצטרכו לבחון האם ניתן לנתק את תושבות המס (התושבות הפיסקאלית) שלכם בישראל.
בעת רילוקיישן לישראל מארה"ב יש לודא סטטוס תושב חוזר
תושבים חוזרים, ובפרט מי שעומד בהגדרה לתושב חוזר ותיק, יכולים להיות זכאים להטבות מס מפליגות כשהם חוזרים לישראל. יחד עם זאת, במועד החזרה לישראל מארה"ב יכולה להתעורר מחלוקת לגבי השאלה מתי התושב החוזר הפך לתושב חוץ והאם יש לו מספיק "שנים" מחוץ לישראל בשביל לקבל את ההטבה.
במקרים אחרים אתם תופתעו לגלות כשרשות המסים תפנה אליכם עם בקשה להגיש דו"חות באופן רטרואקטיבי בגין שנים קודמות.
דוגמה: בני זוג תושבי ישראל חזרו מארצות הברית אחרי שהות של 10 שנים, וביקשו לקבל הטבות מס של תושב חוזר ותיק (כולל פטור מדיווח). רשות המסים דחתה את הבקשה שלהם וקבעה שהם לא עומדים בדרישות לקבלת מעמד של תושב חוזר ותיק. הסיבה לכך היתה שבמהלך כל השנה הראשונה לעזיבה הם שמרו על זיקה חזקה לישראל (כולל ביטוח הלאומי), והפכו לתושבי חוץ רק בשנה שלאחר העזיבה.
למידע נוסף בנושא מיסוי בינלאומי היכנסו לאתר
טינה קפלן - עו"ד (B.A ראיית חשבון), עוסקת בתחום המיסים משנת 2011. מתמחה במיסוי בינלאומי, מיסוי תושבי ישראל שמשקיעים בחו"ל, ומלווה תושבי ישראל ברילוקיישן, הגירה ותושבים חוזרים.
צרו קשר מכל מקום בעולם, גם ב-Whatsapp
*האמור לעיל הינו בגדר סקירה כללית בלבד, ואין לראות בכך משום יעוץ משפטי או מיסויי, ואין להסתמך על כך ללא קבלת יעוץ פרטני ומותאם אישית.