top of page
  • תמונת הסופר/תטינה קפלן, עו"ד (B.A ראיית חשבון)

צ'ק ליסט רילוקיישן - מס הכנסה, ביטוח לאומי, פיננסים ובנק

ישנן אינסוף החלטות לפני הרילוקיישן: מה לעשות עם הביטוח הלאומי? האם לנתק תושבות? מה עם קרנות הפנסיה? הדירה? חשבונות הבנק? הצ'ק ליסט נכתב במטרה למפות את הצעדים העיקריים שיש ללבחון בנושא מיסוי ופיננסים שיש לקחת בחשבון בזמן רילוקיישן או הגירה.

 

שלב א - נגדיר את משך המעבר


צ'קליסט רילוקיישן
הצ'קליטס הפיננסי לרילוקיישן

שלב א - נגדיר את מטרת ומשך הרילוקיישן


השאלה הראשונה שאני שואלת את הלקוחות שלי עוד בשיחת ההיכרות, היא "מתי אתם מתכננים לחזור לישראל" או "האם אתם מתכננים לחזור לישראל?". התשובה במרבית המקרים היא "אנחנו לא יודעים". עם כל הקושי לענות על התשובה (והסיבות ברורות), מדובר באחת השאלות החשובות ביותר שמוכרחים לנסות להתמודד איתה.


מאידך, יתכן שאתם דוקא יודעים היטב שכוונתכם לצאת לחו"ל עם תאריך חזרה ברור וידוע מראש, אם למשל הוגדר כזה במסגרת הסכם ההעסקה שלכם, או אם אתם טסים לצורך לימודי פוסט דוקטורט לתקופה של כשנתיים שלוש. לחלופין, יכול להיות שהרילוקיישן שלכם הוא למעשה הגירה מישראל ואין לכם כל כוונה נראית לעין לחזור לישראל.

​התכנון המקדים שלנו לקראת הרילוקיישן תמיד יתחיל מבירור המטרות והגדרת לוחות הזמנים בצורה כמה שיותר מדויקת: האם למשל פנינו למעבר לתקופה מוגבלת בזמן? למטרה ברורה (למשל פוסט דוקטורט למשך שנתיים)? או שמא אנחנו לא מתכוונים לשוב לישראל כל עוד הילדים הילדים לומדים בבית הספר?


אף שברוב המקרים לא תוכלו להתחייב על תאריך חזרה מדויק, כדאי שתדעו למקד את טווח הזמנים הצפוי או לכל הפחות הרצוי מבחינתכם. הייתי מציעה לתחום את זה בדרך הבאה:

  • רילוקיישן למשך שנה אחת או שנתיים

  • רילוקיישן למשך שלוש שנים ומעלה

  • רילוקיישן ללא תאריך חזרה מתוכנן, הגירה

התשובה שלכם לשאלות בשלב הזה תעצב במידה רבה את קבלת ההחלטות בכל השלבים האחרים. כך למשל, אם מדובר ברילוקיישן לתקופה קצובה של כשנה שנתיים, ככל הנראה נתקשה לבסס טענה של ניתוק תושבות.

שלב ב - קרנות פנסיה, השקעות ונכסים בישראל

לקראת הרילוקיישן תצטרכו להסדיר מגוון של נושאים פיננסיים ונושאי מס בישראל. במקביל, ועם ההגעה שלכם למדינה החדשה, תצטרכו להקים מחדש את התשתית הפיננסית שלכם.


מדובר באחד השלבים המורכבים בתהליך הרילוקיישן, עם המשמעויות הכבדות ביותר מבחינת הביטחון הפיננסי שלכם בעתיד. כדי לודא שההחלטות המתקבלות בשלב זה הן האופטימליות ביותר, מומלץ מאד בשלב זה להיוועץ באנשי מקצוע שמתמחים במיסוי בינלאומי, פנסיה וביטוח.


ראשית, נמפה את את סוגי הנכסים וההשקעות שיש לכם:

  • נדל"ן למגורים או השקעה

  • תכניות חסכון ופוליסות

  • קרנות פנסיה, קופות גמל, ביטוחי מנהלים

  • קרנות השתלמות

  • השקעות בניירות ערך, קרנות נאמנות, קרנות סל

  • אופציות 102 מהמעביד או RSU

  • השקעות במטבעות דיגיטליים (קריפטו)

לאחר שלב המיפוי, נקבל החלטה כיצד נכון לטפל בכל אחד מהמכשירים הללו. כך למשל, בענין הפנסיות תצטרכו להחליט האם אתם מפסיקים את ההפקדות, האם מבצעים הסדר 'ריסק' או האם ממשיכים להפקיד לקרנות ולביטוחים באופן עצמאי. כמובן שבנקודה זו תמיד מומלץ להיוועץ גם ביועץ פנסיוני. ככל שיש לכם השקעות בישראל, לרבות קרנות השתלמות, קרנות נאמנות וניירות ערך בבנק או אצל חברה בורסה, תצטרכו להחליט האם לשמור על התיק, לממש את ניירות הערך או לנסות לנייד אותו בשלמותו. זה הזמן גם לבדוק אם נדרש תכנון מס מיוחד, למשל במקרה שאתם עוברים עם אופציות או RSU מהמעסיק הישראלי, או אם בכוונתכם לרכוש או למכור דירת מגורים בישראל בעתיד. אלה רק שתי דוגמאות למצבים שדורשים תכנון מס קפדני עוד לפני המעבר שלכם. לבסוף, תרצו לבחון מול הבנק תנאים להעברת תשלומים לחשבון הבנק הזר שלכם. יתכן מאד שהבנק יבקש מכם למלא הצהרת תושבות לצרכי מס לענין ה-FATCA וה-CRS.


שלב ג - הסדרת מעמד או ניתוק תושבות בביטוח לאומי


בשלב זה יעמדו בפניכם שתי אפשרויות להסדרת המעמד שלכם מול הביטוח הלאומי:

  1. שמירה על תושבות ישראלית בביטוח הלאומי

  2. הצהרה על העברת מרכז חיים לחו"ל (ניתוק תושבות)

אם אתם שומרים על התושבות בביטוח הלאומי, תצטרכו למלא טופס דין וחשבון שנתי ולשלם מקדמות בסכומי מינימום (179 ש"ח בשנת 2022). אם יהיו לכם הכנסות בחו"ל, לאחר הגשת דו"ח מס בישראל תצטרכו לשלם לביטוח הלאומי סכומים נוספים על פי הכנסתכם עד לשיעור מקסימלי של 12% מאותן הכנסות ברוטו.


אם לעומת זאת תרצו שהביטוח הלאומי לא יראה בכם כתושבי ישראל, תצטרכו למלא הצהרת תושבות (ניתוק תושבות) על גבי טופס 627 ולהעביר אותו למשרד שמטפל בכם. אחרי קבלת הטופס הביטוח הלאומי יבדוק את ההצהרה שלכם ויקבע החל מאיזה מועד ניתן לראות בכם כמי שהפסיקו להיות תושבי ישראל לענין הביטוח הלאומי. כמובן שהאישור הזה אינו מחייב את רשויות המס, אבל הוא משמש פרמטר בעל משקל גם עבורם. >>> קריאה נוספת: ניתוק תושבות בביטוח לאומי

שלב ד - שמירת מסמכים ותיעוד

החלק הקל והטכני ביותר, אבל כזה שבבוא העת יכול לעזור לכם מאד בכל התהליכים שלכם מול הרשויות. בשלב הזה, חשוב להקפיד על שמירת מסמכים שונים ותיעוד ההוצאות שלכם. חלק מהמסמכים ידרשו על ידי מס הכנסה והביטוח הלאומי, והם ישמשו לצורך הוכחת העברת מרכז החיים שלכם לחו"ל. מדובר בין היתר במסמכים הבאים:

  • הסכם שכירת דירה בחו"ל

  • הסכם רישום ילדים למסגרות

  • אישור פתיחת חשבון בנק בחו"ל

  • תשלום חשבונות בית מגורים

  • הסכם העסקה בחו"ל

  • ביטוח בריאות בחו"ל

  • רישיון נהיגה מקומי

  • אישור תושבות מס בחו"ל

במקביל, צריך לשמור העתקים של קבלות וחשבוניות עבור הוצאות שהיו לכם בחו"ל:

  • רכישת כרטיסי טיסה לישראל וממנה

  • תשלומים עבור שכר דירה או מלון

  • תשלומים למסגרת חינוך לילדים

  • שכירת רכב לצרכי עבודה

תיעוד ההוצאות הללו יכול לשמש אתכם אם מס הכנסה יסרב לקבל את טענת ניתוק התושבות שלכם בישראל, או אם יהיה צורך להגיש דו"ח מס שנתי בישראל כתושבים בשנה הרלבנטית.


שלב ה - הגשת דו"ח מס בישראל לשנת הרילוקיישן

לאחר העזיבה, יש שתי אפשרויות עיקריות לדווח לרשויות המס בישראל.


אפשרות ראשונה היא לדווח בתור תושב ישראל שיש לו הכנסות מחוץ לישראל שיש לדווח עליהן, באמצעות הגשת דו"ח מס שנתי רגיל על גבי טופס 1301 לשנת המעבר. לדוגמה, אם עברתם להתגורר בחו"ל במהלך שנת 2022, תצטרכו להגיש דו"ח מס בישראל ולהצהיר על הכנסות שהיו לכם בחו"ל במחצית השניה של השנה.


אפשרות אחרת היא לדווח בתור מי שהיה תושב ישראל, אבל טוען שתושבות המס שלו נותקה במהלך השנה, ולכן הוא הפך לתושב חוץ בתחילת שנת המס או במהלכה. במקרה כזה מוגש דו"ח מס שנתי על גבי טופס 1301 ובו מדווחות הכנסות החייבות במס בישראל בלבד וכן טופס 1348 שמשמעותו הצהרת ניתוק תושבות למס הכנסה. זהו למעשה דו"ח ניתוק תושבות במס הכנסה.

שימו לב שהחל משנת 2019 יש להזין את הטופס במערכת המקוונת שבאתר רשות המסים, ולהגיש אותו באמצעות האינטרנט. באפשרותכם להגיש אותו באופן עצמאי דרך אזור המידע האישי, או באמצעות מי שמייצג אתכם בתהליך ניתוק התושבות. המשמעות של דיווח כתושב ישראל שבעצם ניתק תושבות, היא שיש להוכיח שכל מרכז החיים עבר למעשה למדינה אחרת. כאמור, לא בכל מקרה שבו עוזבים את ישראל ישנה חובה להגיש דו"ח, אלא רק במקרה שעומדים באחת מההגדרות (הרחבות) של החוק או התקנות. יחד עם זאת, במקרים מסוימים כדאי להגיש דווח כעניין של אסטרטגיה, וזאת גם אם אין חובה על פי חוק להגשתו.

 

למידע נוסף בנושא מיסוי ורילוקיישן היכנסו לאתר

רואה חשבון

טינה קפלן - עו"ד (B.A ראיית חשבון), עוסקת בתחום המיסים משנת 2011. מתמחה במיסוי בינלאומי, מיסוי תושבי ישראל שמשקיעים בחו"ל, ומלווה תושבי ישראל ברילוקיישן, הגירה ותושבים חוזרים.


צרו קשר מכל מקום בעולם, גם ב-Whatsapp

 

*האמור לעיל הינו בגדר סקירה כללית בלבד, ואין לראות בכך משום יעוץ משפטי או מיסויי, ואין להסתמך על כך ללא קבלת יעוץ פרטני ומותאם אישית.

 

bottom of page