ביטוח לאומי ברילוקיישן וניתוק תושבות

ביטוח לאומי, ניתוק תושבות, זכויות לפי אמנה ותושבים חוזרים

תושב בביטוח הלאומי

מוסדות וחוקים שונים בישראל מגדירים את המונח "תושב ישראל" בדרכים שונות שנבדלות האחת מהשניה. חוק הביטוח הלאומי, כלל אינו מגדיר מיהו תושב ישראל לעניין הזכויות והחובות בביטוח הלאומי. לשם כך, פירשו בתי המשפט וקבעו שתושב ישראל בביטוח הלאומי יבחן באופן דומה למבחן שקיים במס הכנסה. בהתאם לכך, נקבע ש"תושב" בביטוח הלאומי הוא מי ש"מרכז חייו" בישראל.

 

מהו מבחן מרכז החיים
 

מדובר במבחן שבדומה למבחן הקיים במס הכנסה, מורכב משני תתי מבחן: חלק אובייקטיבי וחלק סובייקטיבי.

  1. מבחן אובייקטיבי - האם מקום מגוריו, משפחתו, עבודתו ונכסיו של האדם נמצאים בישראל.

  2. מבחן סובייקטיבי - היכן האדם בעצמו רואה את מרכז חייו, האם בישראל או במדינה אחרת.

בדרך כלל הביטוח הלאומי ממשיך להכיר באדם כתושב ישראל במשך 5 השנים הראשונות ליציאתו מהארץ. בתום 5 השנים, מתבקש האדם להוכיח ששהותו בחוץ לארץ ממשיכה להיות זמנית, ושמרכז החיים שלו עדיין בישראל. לשם כך עליו למלא שאלון לקביעת תושבות לשוהה בחו"ל (טופס 627), לצרף הוכחות ומסמכים ולנמק את ההצהרה. ניתן למלא ולהגיש את ההצהרה באופן עצמאי באמצעות אתר האינטרנט של המוסד לביטוח לאומי. במקרים מסוימים, בעיקר כשמדובר ברילוקיישן ולא בהגירה, מומלץ להיוועץ בעורך דין שמתמחה במיסוי בינלאומי.  

הביטוח הלאומי רשאי לבחון תושבות של אדם גם לפני שעברו 5 שנים מהיום שעזב את ישראל, למשל על פי בקשתו או כשיש בידי הביטוח הלאומי מידע, ממנו עולה שאותו אחד או אחת הפסיקו להיות תושבי ישראל.

מה החובות והתשלומים שצריך לשלם לביטוח הלאומי בזמן הרילוקיישן

תושב ישראל לצרכי מס הכנסה, צריך לדווח ולשלם מסים בישראל על הכנסות שיש לו בכל העולם. מי שאינו תושב ישראל לעומת זאת, חייב במס הכנסה רק על הכנסות שיש לו בישראל (למשל הכנסות מהשכרת דירה בישראל). בדומה,  הכנסות של מי שמוגדר תושב ישראל בביטוח הלאומי והמופקות בחו"ל, יהיו גם הן להיות כפופות לתשלום דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות בישראל. 

המשמעות היא שמי שלא ביצע ניתוק תושבות יזום או שהביטוח הלאומי טרם ניתק אותו, חייב לשלם דמי ביטוח בישראל בשיעורים מלאים, ולא כפי שרבים נוהגים לחשוב בטעות - תשלומי מינימום.

 

כשמדובר בתושב ישראל שעובד בחו"ל אצל מעסיק זר, המשכורת שלו תהיה מסווגת בביטוח הלאומי כהכנסה של "מי שאינו עובד שכיר ואינו עצמאי". שיעור דמי הביטוח במקרה כזה יעמוד על 12% מההכנסה.

 
 

אמנות לביטוח סוציאלי למניעת תשלום כפל דמי ביטוח 

האמנות הבינלאומיות מאפשרות לתושבי ישראל אשר עוברים להתגורר מחוץ לישראל לקבל קצבאות ולשמור על רצף תקופות הביטוח שלהם. בנוסף, האמנות מונעות תשלום של כפל דמי ביטוח - גם בישראל וגם במדינה האחרת, ומכוחן אפשר לקזז את התשלומים במדינה האחרת מהתשלומים שצריך לשלם אותם בישראל.

 

האמנות לביטחון סוציאלי חלות על תושבי ישראל שעברו להתגורר באופן זמני במדינת אמנה (כלומר לא ניתקו תושבות בביטוח הלאומי), או על מי שבתור תושב ישראל הספיק לצבור תקופת ביטוח בארץ ורוצה כעת לקבל את הקצבאות המגיעות לו על פי חוק בזמן שמתגורר בחו"ל.

מדינת ישראל חתומה על אמנות לביטוח סוציאלי עם שורה של מדינות: אוסטריה, אורוגוואי, איטליה, בולגריה, בלגיה, בריטניה, גרמניה, דנמרק, הולנד, נורבגיה, סלובקיה, פינלנד, צ'כיה, צרפת, רומניה, רוסיה, שוודיה, שוויץ.

בנוסף, מדינת ישראל חתומה על אמנה מצומצמת עם קנדה. האמנה מאפשרת פטור מתשלום כפל דמי ביטוח, אבל לא שומרת על רצף ביטוחי ולא שומרת על הזכאות לקבלת קצבאות.

שימו לב שאין אמנה לביטוח סוציאלי בין מדינת ישראל לבין ארצות הברית. המשמעות הינה שכל מי שעובר לארה"ב ולא מבצע ניתוק תושבות בביטוח הלאומי בישראל, חייב לשלם דמי ביטוח בארץ על מלוא הכנסתו בחו"ל, ולא יוכל לקזז מהתשלומים את הסכומים שמשולמים לביטוח הסוציאלי בארצות הברית.