מה עושים כשאין נוהל גילוי מרצון בתוקף?

מה זה הליך גילוי מרצון

רשות המסים מעוניינת לעודד אנשים שעברו על חוקי המס לדווח נתוני אמת על הכנסתם. לשם כך, ניתנת האפשרות לאותם אנשים להסדיר את תשלומי המסים שלהם, כאשר במקביל רשות המסים בתאום עם פרקליטות המדינה מתחייבות להימנע מלנקוט נגדם בהליכים פליליים.

הנוהל הקבוע אשר מסדיר את הדרך לניהול הליכים מסוג זה פורסם בישראל בשנת 2005. במהלך השנים פרסמה רשות המסים נהלים זמניים שהציגו הקלות משמעותיות, הן במישור הגבייה והן במישור ההליך הפרוצדוראלי. הנהלים הזמניים התייחסו לרוב לדיווח על נכסים והכנסות מחוץ לישראל (כגון חשבונות בנק זרים).

הנהלים שפורסמו בעבר כאמור הקלו באופן משמעותי עם הפונים. כך בין היתר, הנוהל משנת 2012 העניק פטור מריבית וקנסות על סכום המס, והעניק שיקול דעת רחב גם לגבי ויתור על הפרשי הצמדה שחלים על סכום החוב. במקרים רבים מדובר היה בסכומים משמעותיים אשר עשויים היו להכפיל את סכום המס לתשלום.

הנוהל האחרון לגילוי מרצון שהיה בתוקף משנת 2017 הסתיים באופן פורמלי בסוף שנת 2019, ולעת עתה אין כוונה מצד רשות המסים לחדש אותו. יחד עם זאת, עדיין ניתן ומומלץ להסדיר את הדיווח ותשלום המס מול רשות המסים. במקרים רבים, ובהנחה שעומדים בתנאים מסוימים, ניתן בכל זאת להגיע לתוצאת מס טובה שמשקפת את החוב האמיתי מחד, ולזכות בחסינות מהעמדה לדין פלילי מאידך.

מי יכול להשתמש בהליך גילוי מרצון

כל אדם שביצע עבירה בתחום המס, למשל השמיט הכנסות או שלא דיווח כלל על הכנסותיו, יכול בעקרון לפנות לרשות המסים בבקשה להסדיר את חובות המס שלו. מדובר בנישומים, עוסקים, יחידים, בעלי תפקידים בתאגידים ושעברו עבירות על חוקי המסים ואפילו מייצגים, יכולים וצריכים לפנות בבקשה לגילוי מרצון.

הפניה יכולה להיעשות ביחס לכל תחומי המס: מס הכנסה והכנסות משכר דירה, מיסוי מקרקעין, מכס, מס קניה ומע"מ. גם העבירות שיטופלו יהיו מגוונות, ואלו יכולות להיות עבירות מסוג השמטת הכנסות או נכסים, ניהול ספרים כוזבים, התחמקות ממס מעסיקים ועסקאות בישראל ובחו"ל ועבירות בקשר ליבוא ויצוא.

 

יחשוב להבין שלא כל עבירת מס וכל פניה, גם אם היא מאד וולונטרית ונעשית בתום לב, תזכה את הפונה בחסינות אוטומטית מאחריות פלילית. שאלת המס לתשלום כמו גם שאלת האחריות הפלילית תבחן לגופה על ידי הגורמים הרלבנטיים ברשות המסים (הן במישור האזרחי והן במישור הפלילי) בהתבסס על הנסיבות הקונקרטיות של העבירה

דוגמאות לאנשים שצריכים להסדיר את חובותיהם:

  • מי שהשכיר דירה, בישראל בו בחו"ל ולא שילם על הכנסותיו מדמי השכירות

  • מי שיש לו חשבונות בנק מחוץ לישראל, ובהם ניירות ערך או פקדונות שמניבים תשואה

  • משקיע או סוחר במטבעות קריפטו שלא דיווח על עסקאות שביצע

מהן הדרישות של הליך גילוי מרצון

למעשה, אף שאין נכון למועד זה "נוהל" גילוי מרצון רשמי בתוקף, ניתן לפנות לרשויות גם בהעדר נוהל כאמור. פניה בנושא גילוי מרצון יכולה להיעשות מטעמו של כל אדם, ובתנאי שהיא אכן נעשית "מרצון" ובתום לב. במקרים מסוימים עורך הדין שמייצג בהליך יכול אף ליזום פניה ראשונית באופן אנונימי ובעילום שם.

מה זה אומר שמדובר בגילוי שנעשה "מרצון"? הכוונה היא שמדובר בפניה כנה, ולא פניה שנעשית בעקבות חקירה או בדיקה המתבצעת על ידי רשות המסים או רשות שלטונית אחרת כגון: משטרת ישראל, רשות נ"ע, הרשות להלבנת הון, הרשות להגבלים עסקיים, מבקר המדינה, הכנ"ר או בית משפט.

רשות המסים מגדירה את המונח "חקירה" באופן רחב, כך שזה כולל כל מידע מידע קודם שקיים בידיה או בידי רשות שלטונית אחרת הקשור לגילוי מרצון, לרבות חקירה ומידע בתיקי חברות קשורות או שותף. בתוך כך נכלל גם מידע שפורסם באמצעי התקשורת, מידע שנכלל בכתב תביעה, כתב הגנה, כתב אישום בהליך אזרחי או הליך פלילי בבית משפט או בבית דין בישראל.

מעבר לכך, גם התחלה בתהליך של בדיקה במישור האזרחי של התיקים הקשורים לנישומים ו/או לתאגידים ו/או לשותפים שיש להם נגיעה לגילוי מרצון, יכול לחסום את היכולת לפנות בהליך זה (למשל כשנשלח לנישום טופס 5329 לגבי הכנסות בחו"ל).

 

עו"ד טינה קפלן בעלת ניסיון רב ומקיף בניהול הליכים לגילוי מרצון של הון והכנסות לא מדווחים, מול רשויות המס.  במהלך השנים עו"ד קפלן ליוותה וייצגה שכירים, אנשים עסקים ובעלי הון במגוון הליכים בארץ ובחו"ל. בין היתר טיפלה בהליכי גילוי מרצון בהתאם לנוהל משנת 2011, נוהל משנת 2014 ונוהל משנת 2017.

 

לשיחת יעוץ ראשונה - השאירו פרטים

מאמרים נוספים מתוך הבלוג

Whatsapp

E-mail

רשתות חברתיות

  • טינה קפלן עורכת דין מסים לינקדאין
  • טינה קפלן עורכת דין מסים פייסבוק
  • טינה קפלן עורכת דין מסים יוטיוב