מה זה הליך גילוי מרצון?

רשות המסים מעוניינת לעודד אנשים שעברו על חוקי המס לדווח נתוני אמת על הכנסתם. אלו יכולים להיות תושבי ישראל עם הכנסות לא מדווחות בחו"ל, תושבי חוץ עם הכנסות לא מדווחות בישראל, או תושבי ישראל עם הכנסות מישראל שלא דווחו. לשם כך, פרסמו רשויות המס את הנוהל לגילוי מרצון, אשר מגדיר את הדרך והאפשרות לנישומים להסדיר את תשלומי המסים שלהם, כאשר במקביל רשות המסים בתאום עם פרקליטות המדינה מתחייבות להימנע מלנקוט נגדם בהליכים פליליים.

הנוהל הקבוע אשר מסדיר את הדרך לניהול הליכים מסוג זה פורסם בישראל בשנת 2005. במהלך השנים פרסמה רשות המסים נהלים זמניים שהציגו הקלות משמעותיות, הן במישור הגבייה והן במישור ההליך הפרוצדוראלי. הנהלים הזמניים התייחסו לרוב לדיווח על נכסים והכנסות מחוץ לישראל (כגון חשבונות בנק זרים).

הנהלים שפורסמו בעבר כאמור הקלו באופן משמעותי עם הפונים. כך בין היתר, הנוהל משנת 2012 העניק פטור מריבית וקנסות על סכום המס, והעניק שיקול דעת רחב גם לגבי ויתור על הפרשי הצמדה שחלים על סכום החוב. במקרים רבים מדובר היה בסכומים משמעותיים אשר עשויים היו להכפיל את סכום המס לתשלום.

מי יכול להשתמש בהליך גילוי מרצון?

כל אדם שביצע עבירה בתחום המס יכול וצריך לפנות לרשויות המס כדי להסדיר את החוב. במלים אחרות, כל מי שהשמיט חלק מההכנסות או שלא דיווח כלל על הכנסותיו, יכול בעקרון לפנות לרשות המסים בבקשה להסדיר את חובות המס שלו. מדובר בנישומים שהם חברות וגם יחידים: שכירים, עוסקים, בעלי תפקידים בתאגידים וכאלה שעברו עבירות על חוקי המסים ואפילו מייצגים, יכולים וצריכים לפנות בבקשה לגילוי מרצון.

הפניה יכולה להיעשות ביחס לכל תחומי המס בישראל: מס הכנסה והכנסות משכר דירה, מיסוי מקרקעין, מכס, מס קניה ומע"מ. גם העבירות שיטופלו יהיו מגוונות, ואלו יכולות להיות עבירות מסוג השמטת הכנסות או נכסים, ניהול ספרים כוזבים, התחמקות ממס מעסיקים ועסקאות בישראל ובחו"ל ועבירות בקשר ליבוא ויצוא.

 

יחשוב להבין שלא כל עבירת מס וכל פניה, גם אם היא מאד וולונטרית ונעשית בתום לב, תזכה את הפונה בחסינות מאחריות פלילית. שאלת המס לתשלום כמו גם שאלת האחריות הפלילית תבחן לגופה על ידי הגורמים הרלבנטיים ברשות המסים (הן במישור האזרחי והן במישור הפלילי) בהתבסס על הנסיבות הקונקרטיות של העבירה

דוגמאות לאנשים שצריכים להסדיר את חובותיהם:

מה התנאים להליך גילוי מרצון?

למעשה, אף שאין נכון למועד זה "נוהל" גילוי מרצון רשמי בתוקף, ניתן לפנות לרשויות המס גם בהעדר נוהל כאמור. פניה בנושא גילוי מרצון יכולה להיעשות מטעמו של כל אדם, ובתנאי שהיא אכן נעשית "מרצון" ובתום לב. במקרים מסוימים עורך הדין שמייצג בהליך יכול אף ליזום פניה ראשונית באופן אנונימי ובעילום שם.

מה זה אומר שמדובר בגילוי שנעשה "מרצון"? הכוונה היא שמדובר בפניה כנה, ולא פניה שנעשית בעקבות חקירה או בדיקה המתבצעת על ידי רשויות המס או רשות שלטונית אחרת כגון: משטרת ישראל, רשות נ"ע, הרשות להלבנת הון, הרשות להגבלים עסקיים, מבקר המדינה, הכנ"ר או בית משפט.

רשות המסים מגדירה את המונח "חקירה" באופן רחב מאד וכוללני, כך שזה כולל כל מידע מידע קודם שקיים בידיה או בידי רשות שלטונית אחרת הקשור לגילוי מרצון, לרבות חקירה ומידע בתיקי חברות קשורות או שותף. בתוך כך נכלל גם מידע שפורסם באמצעי התקשורת, מידע שנכלל בכתב תביעה, כתב הגנה, כתב אישום בהליך אזרחי או הליך פלילי בבית משפט או בבית דין בישראל.

מעבר לכך, גם התחלה בתהליך של בדיקה במישור האזרחי של התיקים הקשורים לנישומים ו/או לתאגידים ו/או לשותפים שיש להם נגיעה לגילוי מרצון, יכול לחסום את היכולת לפנות בהליך זה (למשל כשנשלח לנישום טופס 5329 לגבי הכנסות בחו"ל).

כיצד ניתן ליזום הליך גילוי מרצון בשנת 2021?

הנוהל האחרון לגילוי מרצון שהיה בתוקף משנת 2017 הסתיים באופן פורמלי בסוף שנת 2019, ולעת עתה אין כוונה רשמית מצד רשות המסים לחדש אותו. יחד עם זאת, בחודש נובמבר 2020 היו הצהרות של בכירים ברשות המסים לגבי עדכון החוק וחקיקה של מסלול "קבוע" להגשת בקשות לגילוי מרצון. חשוב להבין כי מדובר בהצהרה עקרונית ולא ברור מתי אם בכלל התכנית תצא לפועל. בנוסף, צריך לקחת בחשבון שהתנאים לגילוי מרצון במסלול הזה ככל הנראה יהיו מחמירים, ועשויים לכלול דרישה לתשלום קנס משמעותי או "כופר". 

לכן, אם ברשותכם הון או הכנסות לא מדווחים, בישראל או בחו"ל, אין טעם להמתין ולהסתמך על כך שבעתיד רשות המסים תצהיר על נוהל חדש. ניתן ומומלץ להסדיר את הדיווח ותשלום המס מול רשות המסים באופן מיידי וללא דיחוי. במקרים רבים, ובהנחה שעומדים בתנאים מסוימים, ניתן להגיע לתוצאת מס טובה שמשקפת את החוב האמיתי שלכם.

 

עו"ד טינה קפלן בעלת ניסיון רב ומקיף בניהול הליכים לגילוי מרצון של הון והכנסות לא מדווחים, מול רשויות המס בישראל.  במהלך השנים עו"ד קפלן ליוותה וייצגה שכירים, אנשים עסקים ובעלי הון במגוון הליכים בארץ ובחו"ל. בין היתר טיפלה בהליכי גילוי מרצון בהתאם לנוהל משנת 2011, נוהל משנת 2014 ונוהל משנת 2017.

 

מאמרים נוספים מתוך הבלוג