top of page
  • תמונת הסופר/תטינה קפלן, עו"ד (B.A ראיית חשבון)

ישראלים עם חשבון בנק בחו"ל - מס הכנסה בעקבותיכם

רשות המסים מגבירה את האכיפה כנגד עבירת אי דיווח הכנסות בחשבונות בנק זרים, כך עולה מפרסום החלטות ועדת הכופר של רשות המסים שהתקבלו בשנים 2020, 2021. בשנים אלו התקבל מספר שיא של החלטות בעניינם של חשודים שלא דיווחו על חשבונות בנק בחו"ל והעלימו הכנסות מחו"ל. מסתמן שבשנים 2022 ושנת 2023 מגמת האכיפה תמשך ותתעצם.


כופר מס חשבון בנק חו"ל

אם יש לכם חשבון בנק בחו"ל ואתם מפיקים הכנסה מהשקעות (כולל רווחי הון ממכירת ניירות ערך, הכנסת ריבית מפקדון, דיבידנד מניירות ערך או הכנסות מהשכרת נדל"ן), אתם חייבים לדווח על כך למס הכנסה. אי דיווח על הכנסה הוא עבירה פלילית, וזאת גם אם נוכה מס במקור בחו"ל על ידי הבנק או הברוקר.

  • בעלי חשבונות בנק בחו"ל על הכוונת

  • החלטות כופר חדשות - הכנסות חו"ל

  • תיאור הליך בועדת כופר

  • שיקולים לקבלת החלטות כופר


בעלי חשבונות בנק בחו"ל על הכוונת של רשות המסים


בשלהי 2022 פורסמו החלטות הועדות לשנת 2020, ואילו ביוליד 2023 פורסמו ההחלטות לשנת 2021. ההחלטות שפורסמו כללו בין היתר את שם מבצע העבירה, תאור העבירה והסכום של העבירה.


בין ההחלטות השונות בתחום מס הכנסה, נכללו בשנת 2020 שבע עבירות של השמטת הכנסות מחוץ לישראל, ובפרט הכנסות בחשבונות בנק זרים שלא דווחו בישראל. מדובר בהתחזקות המגמה לאיתור והעמדה לדין של בעלי חשבונות בנק זרים ולא מדווחים.


כהמשך ישיר למגמת האכיפה של רשות המסים, פורסם ביולי 2023 דבר מעצרו של תושב ישראל החשוד בכך שלא דיווח על הכנסות מחשבון בנק בספרד ובין היתר השמיט הכנסות ממכירת מניות והשקעות בחו"ל.


כאמור, המגמה של איתור בעלי חשבונות בנק לא מדווחים התעצמה משהחלו שיתופי הפעולה לחילופי מידע בינלאומיים לפי הסכם ה-FATCA (מול ארה"ב) והסכם ה-CRS (ששותפות לו למעלה מ-100 מדינות).


מטרת ההסכמים היא לאפשר העברת מידע באופן אוטומטי על חשבונות של תושבי המדינות החתומות בהסכמים, האחת לשניה, במטרה למנוע התחמקות ממס. במלים אחרות, אם יש לכם חשבון בנק או חשבון השקעות בחו"ל, רשות המסים בישראל תדע על כך.



החלטות כופר בנושא העלמת הכנסות בחו"ל וחשבונות בנק


המקרים שעשויים להחקר על ידי מס הכנסה ולהסתיים בהליך פלילי הם מגוונים, ולא מדובר רק בעבירות עם פרופיל גבוה או סכום עבירה גבוה. גם מקרים של העלמות מס בסכומים שאינם גבוהים (באופן יחסי), יכולים להסתיים בכתב אישום או בדיון כופר בועדה.


כך למשל, דנו באחת ההחלטות בועדה בעניינה של חשודה שלא דיווחה על הכנסות פאסיביות בחו"ל בסכום של 40,000 ש"ח, וחייבו אותה בתשלום כופר בסך 8,500 ש"ח.


גם בשנת 2021 התקבלו החלטות לגבי עבירות של דיווח על חשבונות "קטנים". כך בין השאר הושת כופר בסך 30,000 ש"ח על תושבת ישראל שלא דיווחה על חשבון בנק בחו"ל ובו הכנסות בסך של כ-9,500 דולר.


מקרה אחר שנדון בועדה הוא זה של אדם אשר נחשד באי דיווח על חשבון בנק בחו"ל והעלמת הכנסות פאסיביות בסכום גבוה הרבה יותר, של למעלה ממיליון ש"ח. במקרה זה הושת עליו כופר בסך 300,000 ש"ח. בין השיקולים לאישור הבקשה ציינו שהחשוד הסיר את המחדל, או במלים אחרות, שילם את סכום המס שהעלים.


פנסיונרית מהמרכז, נחשדה אף היא בהעלמת הכנסות פאסיביות מחשבון בנק בחו"ל בסך של 280,000 ש"ח, ושילמה כופר בסך 70,000 ש"ח.

>>> קריאה נוספת: גילוי מרצון של הכנסות לא מדווחות גם בשנת 2023



תיאור הליך כופר מס בועדות


הליך כופר הוא בעצם הליך מקביל וחלופי להליך הפלילי. סעיף 221 לפקודת מס הכנסה קובע שמנהל רשות המסים רשאי לקבוע שיוטל כופר על אדם החשוד בעבירות מס מסוימות, במקום ניהול הליך פלילי בבית המשפט.


ברשות המסים קיימות מספר ועדות כופר (מס הכנסה, מיסוי מקרקעין, מע"מ, מכס ומס קניה). הועדות מקבלות בקשות ומחליטות אם להמיר כתב אישום של חשוד בתשלום כופר, במקום ניהול הליך פלילי מלא. מדובר בהסדר ייחודי למדי למדינת ישראל, אשר אין לו מקבילות רבות במדינות העולם.


בועדת כופר 'רגילה' חברים סגן המנהל לחקירות (הוא גם עומד בראש הועדה), וחבריה יהיו פקיד שומה לחקירות, מנהל מחלקת החקירות, מנהל תחום בכיר מודיעים ומנהל המחלקה הפלילית שבלשכה המשפטית של הרשות.


במקביל קיימת גם 'ועדת כופר עליונה', אשר דנה בעניינים מהותיים יותר (כגון עבירות של העלמת הכנסות בסכום של מעל ל-100,000 דולר), מתוחכמים או שיטתיים, ובראשה עומד מנהל רשות המסים.


שיקולים בועדה להטלת כופר


קיימת רשימה של שיקולים שניתן לקחת בחשבון במסגרת ההחלטה בועדה. אולם, הרשימה הזו אינה רשימה סגורה והיא לא כוללת את כל השיקולים האפשריים שיכולים לעלות בועדת הכופר.

  • חומרת העבירה - ההיקף הכספי של העבירה קטן יחסית, מידת האשם של העבריין, פסיקת בית המשפט במקרים דומים

  • מידת מעורבותו של החשוד בביצוע העבירה

  • הרשעות קודמות

  • תשלומי כופר בעבר

  • המצב האישי של החשוד, גיל מבוגר, נכות או מחלה קשה, אסון אישי.

  • קיומם של בני משפחה התלויים בו

  • העניין הציבורי בהעמדת החשוד לדין

  • הסרת המחדל בדרך של תשלום המס, תיקון דו"חות


החלטות ועדות הכופר ברשות המסים הן תוצאה של שיקול דעתם של היושבים בוועדות. בשל הפעלת שיקול דעת, ייתכנו פערים בין מקרה למקרה בפרשנויות ובבחינת העמידה בקריטריונים.


 

למידע נוסף בנושא מיסוי בינלאומי היכנסו לאתר

רואה חשבון

טינה קפלן - עו"ד (B.A ראיית חשבון), עוסקת בתחום המיסים משנת 2011. מתמחה במיסוי בינלאומי, מיסוי תושבי ישראל שמשקיעים בחו"ל, ומלווה תושבי ישראל ברילוקיישן, הגירה ותושבים חוזרים.


צרו קשר מכל מקום בעולם, גם ב-Whatsapp

 

*האמור לעיל הינו בגדר סקירה כללית בלבד, ואין לראות בכך משום יעוץ משפטי או מיסויי, ואין להסתמך על כך ללא קבלת יעוץ פרטני ומותאם אישית.

 

Comments


bottom of page