• טינה קפלן

מורה נבוכים לתושבות מס בישראל

על פי חוקי המס בישראל, תושבי ישראל חייבים לשלם מס הכנסה על הכנסותיהם מכל העולם, בין אם הפיקו אותם בישראל ובין אם הפיקו אותם בחו"ל – למשל בדרך של השקעה. תושבי חוץ, לעומת זאת, חייבים במס בישראל רק בגין הכנסות מישראל.

אך מיהו "תושב ישראל"? ומהן חובות המס של אדם אשר היה תושב ישראל, אבל עזב באמצע השנה לחו"ל - למשל למטרת הגירה או רילוקיישן זמני? ומתי בדיוק הוא הופך להיות "תושב חוץ" שאינו חייב במס בישראל?

מבחן מרכז החיים לקביעת תושבות

המבחן המרכזי לפיו נקבעת תושבות של יחיד לצרכי מס, הוא מבחן "מרכז החיים". לפי המבחן, מנתחים את מכלול הזיקות והקשרים שיש לאותו אדם למדינת ישראל (ובמקביל למדינה האחרת), והוא למעשה מבוסס על שני תתי מבחן:

המבחן ה"אובייקטיבי" – מה ניתן ללמוד מהראיות החיצוניות על הזיקה של היחיד למדינת ישראל ולחו"ל. בין היתר בוחנים היכן נמצא מקום המגורים של היחיד ומגורי המשפחה (בית קבע), היכן נמצא מקום העיסוק או העסקים שלו, מקום האינטרסים הכלכליים, מקום האינטרסים החברתיים ועוד.

המבחן ה"סובייקטיבי" – איך היחיד עצמו סבור שנמצא מרכז חייו. פקידי השומה בוחנים את ההיבט הסובייקטיבי בשלל דרכים יצירתיות, ובין היתר מתחקים אחרי הצהרותיו של אותו אדם כלפי חוץ, למשל ברשתות חברתיות.

חשוב להבין שההגדרה של מבחן "מרכז החיים" משאירה מקום רב להפעלת שיקול דעת וגם לטענות סותרות: מצד אחד לאותו תושב אך מצד שני גם לרשויות המס. לפיכך מדובר אמנם על מבחן שגבולות הגזרה שלו נקבעו בחקיקה, אך הוא כל העת זוכה לפרשנות חדשה הן מצד רשויות המס והן מצד בתי המשפט. להמחשה, אחת מנקודות החיכוך המרכזיות בין רשות המסים לתושבים מתייחסת לשאלת חזקת ה"תא המשפחתי". כלומר, האם יתכן מצב שבו אחד מבני הזוג, או בני המשפחה, הוא בעל סטטוס תושבות שונה משאר בני המשפחה.

מבחן הימים לקביעת תושבות

מבחן נוסף בחקיקת המס בישראל מבוסס על מספר ימי השהייה של אדם בישראל בשנת המס, והוא מורכב מ-2 מבחנים אלטרנטיביים:

המבחן המוכר מבין השניים הוא מבחן ה"183 יום". לפיו, מי שנמצא בישראל בשנת מס כלשהי יותר מ-183 יום (לאו דוקא ברצף), בחזקת תושב ישראל.

המבחן הפחות מוכר, והמחמיר מבין השניים, הוא מבחן ה"30 יום". לפיו, מי שנמצא בשנת מס כלשהי יותר מ-30 יום, ובסה"כ 425 יום מעלה במצטבר באותה שנה ובשנתיים שקדמו לה, אף הוא בחזקת תושב ישראל.

לדוגמה: א' שהיה לתושב ישראל ועזב ביום 05.02.2020, יחשב כתושב ישראל לצרכי מס לכל שנת 2020 אף שמרבית השנה התגורר בפועל במדינה אחרת! מדובר במצב בעל פוטנציאל רב לתשלום כפל מס, ולעיתים יתעורר הצורך לעשות שימוש באמנה למניעת כפל.

איך קובעים מי יהיה תושב מס בפועל

המבחן המהותי היה ונותר מבחן "מרכז החיים". לפיכך, גם אדם שלמעשה נחשב לתושב ישראל על פי אחד ממבחני הימים, יכול להוכיח שאף על פי כן מרכז החיים שלו הועבר מחוץ לישראל בשנת המס ולכן אין לראות בו כתושב ישראל. לשם כך יהיה עליו להצטייד במסמכים שיראו שהוא אכן מתגורר במדינה אחרת ומוכר כתושב שלה. הוא יצטרך להראות הסכם רכישת בית או חוזה שכירות, להראות שהוא מועסק או בעל עסק במדינה אחרת, שהילדים שלו רשומים למסגרות ועוד.

אולם הדברים עשויי להסתבך כשמדובר בנסיבות מורכבות יותר. למשל כשאחד מבני הזוג נשאר בישראל, או כשאחד מבני הזוג מבלה זמן רב "על הקו" ולמעשה עובר בין שתי המדינות. או למשל במקרה של סטודנטים לתארים מתקדמים, אקדמאים, או חוקרים במסגרת פוסט דוקטורט שתקופת השהות שלהם בחו"ל היא ממילא מוגבלת בזמן ולמטרה מוגדרת. במקרים כגון אלו צריך יהיה "להתאמץ" במיוחד בכדי להוכיח שמרכז החיים אכן עבר למדינה אחרת, ועשויים להיות מקרים שבהם זה כלל לא יתאפשר.

מבחינה זו, אין ספק שתיקון החוק והוספת מבחני ימים ברורים וחד משמעיים, כפי שמקובל גם במדינות רבות בעולם, יפשט את המצב וייצר ודאות רבה יותר בתהליך, הן עבור תושבי ישראל והן עבור פקידי מס הכנסה שאמורים לאכוף וליישם את החוק המסובך.



יש לכם שאלות נוספות? צריכים יעוץ פרטני? מוזמנים ליצור איתי קשר בטלפון, במייל או לשלוח הודעת Whatsapp למספר: 054-9449314


טינה קפלן היא עורכת דין, עוסקת בתחום המיסים משנת 2011. מתמחה באופן ייחודי במיסוי בינלאומי בישראל של יחידים: תושבי ישראל שמשקיעים בחו"ל, תושבי ישראל שעוברים לחו"ל לרילוקיישן זמני או קבוע ותושבים חוזרים.

*אין לראות באמור לעיל משום יעוץ משפטי ואין להסתמך על כך. בכל מקרה מומלץ להיוועץ באיש מקצוע לפני קבלת החלטה.