מאמר שפורסם במוסף 'דרכון זר' של עיתון הארץ, ביום 31.01.2021: "מעבר למדינה חדשה הוא צעד מרגש, אך עשוי לטמון בחובו גם קשיים רבים, בירוקרטיה ולעיתים הפתעות לא נעימות. העצות הבאות יכולות לסייע לכם להימנע מחמש מלכודות מס משמעותיות, ולחסוך לכם הרבה כאב ראש וכסף."
1. רשות המסים ממשיכה לראות בכם תושבי מס בשנת העזיבה
אתם כנראה כבר יודעים שאם הייתם יותר מ-183 יום בישראל בשנת מס, אז יראו בכם כתושבי ישראל באותה שנה.
אבל יש מבחן נוסף, מוכר פחות: מספיק שהייתם בישראל 30 יום בשנה קלנדרית אחת, ובסה"כ 425 יום כשסופרים את אותה השנה והשנתיים שקדמו לה, גם אז יראו בכם תושבי ישראל.
כך למשל, אדם שעזב את ישראל ביום 15.02.2020, יהיה חייב בהגשת דו"ח מס בישראל עבור שנת 2020, מכיוון שהיה בישראל יותר מ-30 יום בשנת 2020 ובמשך יותר מ-425 בשנות המס 2020, 2019, 2018 במצטבר.
המשמעות היא שבמרבית המקרים אתם עדיין בבחינת תושבי מס בישראל בשנת העזיבה שלכם. במצב כזה, אתם יכולים לבחור באחד מ-2 מסלולי מס:
(א) להגיש דו"ח כתושב ישראל ולשלם הפרשי מסים וביטוח לאומי לגבי ההכנסות מחו"ל;
(ב) להוכיח שאתם תושבי חוץ כי מרכז החיים שלהם עבר, ולהגיש טופס "הצהרת תושבות".
חשוב להבין שהכלל הזה מתייחס גם למי שהיה שכיר, ושמעולם לא היה לו תיק מס ברשויות.
2. גם הביטוח הלאומי ממשיך לראות בכם תושבי מס
אחת הטעויות הנפוצות של ישראלים שעוברים להתגורר בחו"ל היא לשמור על הסטטוס הישראלי בביטוח הלאומי, תוך תשלום סכומי "מינימום" (כ-180 ש"ח בחודש לאדם).
הרצון לשמור על רצף זכויות וכיסוי ביטוחי בתקופה מסוימת הוא מובן ולגיטימי. אבל כשאתם מבקשים ליהנות ממלוא הזכויות של תושבי ישראל, אתם צריכים לשלם את המסים כמו תושבי ישראל על בסיס מלוא ההכנסות שלכם, בישראל ובחו"ל.
בפועל, מדובר בהתנהלות שגויה ולמעשה לא חוקית. כשאתם משלמים "מינימום", אתם מצהירים שאתם תושבי ישראל שזכאים לזכויות ככאלה, ובמקביל אתם מצהירים שאין לכם הכנסות אחרות שחייבות בדמי ביטוח. אתם למעשה משלמים סכום שהייתם חייבים לשלם לו הייתם מובטלים.
חשוב גם להבין שהנזק הכלכלי מתביעה של הביטוח הלאומי עשוי להיות גבוה בהרבה מהנזק במישור מס הכנסה. הסיבה לכך היא שאת הביטוח הלאומי משלמים בעקרון על ההכנסות "ברוטו", ובעוד שלצרכי מס הכנסה ניתן להכיר בזיכוי מס זר ששולם בחו"ל, זה לא אפשרי ביחס לביטוח הלאומי. במקרים רבים, כמו למשל אצל תושבי ארה"ב, אין אפילו אפשרות לקבל זיכוי בישראל על התשלומים ל-social security. מדובר בסכומים מאד גבוהים שיתווספו אליהם ריביות, הפרשי הצמדה וקנסות.
3. השקעות פטורות ממס בישראל לא יהיו פטורות ממס בחו"ל
ברגע שאתם הופכים לתושבי מס במדינה מסוימת, אתם כפופים לחובות דיווח ותשלום מס באותה מדינה. ברוב המקרים, וככל שלא מדובר ב"מקלט מס" שממסה על בסיס טריטוריאלי בלבד, אתם תהיו חייבים בתשלום מסים בגין ההכנסות שלכם מכל העולם. במקרה כזה, סביר להניח שתאלצו לשלם מסים בגין הכנסות שהיו פטורות במשך השנים בישראל.
דוגמה אחת היא כמובן הכנסות מדמי שכירות בישראל. בין אם מדובר בפטור מלא (עד לתקרה של כ-5,000 ש"ח בחודש), ובין אם בפטור יחסי, במדינת התושבות שלכם יהיו כללים שונים לחלוטין וסביר להניח שההכנסה הזו תמוסה.
דוגמה נוספת היא כמובן השקעה בקרן השתלמות. התשואה על הקרן תהיה ככלל פטורה ממס בישראל – במדינת התושבות החדשה שלכם אתם כנראה לא תקבלו את ההטבה הזו ותצטרכו לשלם מס בעת הפדיון. מדינות מסוימות, כדוגמת ארה"ב, עשויות לחייב אתכם בתשלום מס על בסיס "צבירה" ומבלי שכלל פדיתם את הקרן.
4. אתם עשויים לשלם מסים גבוהים על נדל"ן בישראל
בישראל ישנם שני מסים עיקריים על עסקאות בדירות מגורים: מס שבח - שמשולם על ידי מי שמוכר את הדירה, מס רכישה – שמשולם על ידי מי שרוכש את הדירה. תושבי ישראל שמוכרים או רוכשים את דירת המגורים היחידה שלהם, נהנים מפטור מלא מתשלום מס השבח ומפטור יחסי ומשמעותי מתשלום מס הרכישה.
לעומת זאת, אם אתם מבצעים עסקה במקרקעין כשלמעשה כבר הפכתם לתושבי חוץ, הכללים יהיו שונים. כך, מס הרכישה ישולם על שווי הדירה מהשקל הראשון, גם אם זו דירתכם היחידה. המדרגה הראשונה מתחילה ב-5% בשנת 2021 (על חלק שווי של עד 1,294,770 ש"ח) והמדרגה האחרונה היא 10% (על חלק שווי שעולה על 17,828,555 ש"ח). לצורך השוואה, תושב ישראל שרוכש דירת מגורים יחידה פטור כלל מתשלום מס רכישה עד לשווי של 1,747,865 ש"ח. מדובר בהפרשים של מאות אלפי שקלים.
מצבו של מי שמוכר דירת מגורים הוא מעט יותר טוב. נכון למועד זה, הרשויות מאפשרות גם לתושבי חוץ ליהנות מפטור מס שבח במכירת דירת מגורים, ובתנאי שמדובר בדירת מגורים יחידה של המוכר, בארץ ובחו"ל. כמובן שהמוכר יצטרך להוכיח, ולהציג אישורים נדרשים, כדי לשכנע שאכן אין לו דירת מגורים נוספת בבעלותו בחו"ל.
5. אמנת מס לא תפתור את כל הצרות שלכם
רוב האנשים שאני משוחחת איתם סבורים שאמנה למניעת כפל מס פותרת את כל הבעיות הפוטנציאליות שלהם. "אם יש אמנה, אז אין כפל מס!". אז חשוב לי להבהיר: אמנת מס לא פותרת את כל תאונות המס האפשריות וממילא לא מתייחסת לכל סוגי ההכנסות. וזה מבלי לדבר על הביורוקרטיה שכרוכה ביישום הוראות האמנה או בקבלת אישור תושבות מס מהרשויות.
חשוב מכך, אמנה למניעת כפל מס לא חלה על התשלומים שכל ישראלי מבוטח חייב לביטוח הלאומי. בהעדר אמנה מיוחדת ספציפית שנקראת "אמנה לביטוח סוציאלי", אתם עשויים להידרש בתשלום בשיעור 12% מההכנסה שלכם מחוץ לישראל (זה המצב עם ארה"ב בין היתר). גם במקרה שבו ישנה אמנה לביטוח סוציאלי, היא לא חלה על הרכיב של ביטוח בריאות שאותו משלמים תושבי ישראל.
למידע נוסף בנושא מיסוי ורילוקיישן היכנסו לאתר
טינה קפלן - עו"ד (B.A ראיית חשבון), עוסקת בתחום המיסים משנת 2011. מתמחה במיסוי בינלאומי, מיסוי תושבי ישראל שמשקיעים בחו"ל, ומלווה תושבי ישראל ברילוקיישן, הגירה ותושבים חוזרים.
ניתן ליצור קשר מכל העולם גם ב-Whatsapp
*האמור לעיל הינו בגדר סקירה כללית בלבד, ואין לראות בכך משום יעוץ משפטי או מיסויי, ואין להסתמך על כך ללא קבלת יעוץ פרטני ומותאם אישית.