ניתוק תושבות ורילוקיישן

מה זה ניתוק תושבות מס?

ניתוק תושבות מס הוא המעבר ממעמד של תושב ישראל, שחייב במס על הכנסותיו מכל העולם, למעמד של תושב חוץ, שחייב בישראל רק על הכנסות שמקורן בישראל. המעבר נקבע לפי מרכז החיים - לא לפי מועד הטיסה - ובדרך כלל מדווחים עליו בדו"ח השנתי עם טופס 1348.

מול אילו רשויות מנתקים תושבות?

אין בישראל "ניתוק תושבות" אחד: שלוש רשויות בוחנות את התושבות שלכם בנפרד, כל אחת במבחן ובלוח זמנים משלה - ואפשר להיחשב "מנותקים" אצל אחת ו"תושבים" אצל אחרת.

מס הכנסה - קובע לפי מרכז החיים. כאן מתנהל ניתוק התושבות לצורכי מס: דו"ח שנתי וטופס 1348.

ביטוח לאומי - בוחן תושבות בהליך נפרד לחלוטין, ולעיתים מגיע למסקנה שונה ממס הכנסה. ההחלטה אם לנתק משפיעה על ביטוח הבריאות ועל דמי הביטוח על ההכנסות בחו"ל - ולעיתים דווקא כדאי לשמור עליה.

משרד הפנים - מרשם האוכלוסין. שינוי הכתובת או המעמד שם אינו קובע את מעמד המס שלכם.

איך רשות המסים קובעת אם מרכז החיים עבר לחו"ל?

המבחן המרכזי הוא מבחן מרכז החיים: בוחנים את מכלול הקשרים המשפחתיים, הכלכליים והחברתיים - מקום הבית הקבוע, מקום מגורי המשפחה, מקום העבודה והעסקים, חשבונות הבנק, ואפילו ההצהרות שלכם לגופים אחרים, כמו רשויות מס זרות, הביטוח הלאומי והבנק.

לצידו קיימות חזקות ימים: שהייה של 183 ימים או יותר בשנת המס, או שהייה של 30 ימים או יותר בשנת המס ו-425 ימים או יותר במצטבר באותה שנה ובשנתיים שקדמו לה. אלו חזקות הניתנות לסתירה אם מוכיחים שמרכז החיים מחוץ לישראל.

בשנת 2025 פורסם תזכיר חוק שמציע לקבוע חזקות ימים חלוטות - למשל, מי ששהה בישראל עד 74 ימים בשנה ייחשב תושב חוץ בלי לבחון את מרכז החיים. נכון ל-2.10.2026 התזכיר טרם נחקק, והדין החל הוא מבחן מרכז החיים והחזקות שלמעלה.

כלל אצבע מפרשת בר רפאלי: כשטוענים לניתוק תושבות מישראל, צריך להראות במקביל שהפכתם לתושבי מס מלאים במדינה אחרת.

מה קורה עם מניות ונכסים בעת העזיבה?

ביום שלפני ניתוק התושבות רואים את הנכסים כאילו נמכרו (מס יציאה, סעיף 100א לפקודה). ניתן לשלם את המס במועד העזיבה, או לדחות אותו למועד המכירה בפועל - ואז הרווח מחולק באופן יחסי בין תקופת התושבות בישראל לתקופה שלאחריה. במניות, אופציות ו-RSU של עובדים חלים כללים ייחודיים, ולכן כדאי לתכנן את מועד הניתוק ביחס למועדי ההבשלה והמכירה.

מהו טופס 1348 ומתי מגישים אותו?

טופס 1348 הוא הצהרה על ניתוק תושבות, שמצורפת לדו"ח המס השנתי (טופס 1301). לפי סעיף 131(א)(5ה) לפקודה, החובה לצרף אותו חלה על מי שאחת מחזקות הימים חלה עליו והוא טוען שבכל זאת מרכז חייו מחוץ לישראל - וזה המצב של רוב מי שעוזבים את ישראל. את הטופס מצרפים יחד עם מכתב הסבר מפורט ומסמכים התומכים בטענה. כך למשל, מי שעזב את ישראל ביום 15.02.2025 יידרש להגיש בשנת 2026 דיווח ביחס לשנת המס 2025.

גם כשהחובה אינה חלה במדויק, אני ממליצה לצרף את הטופס: רשות המסים מצפה לו בפועל, והוא הדרך היחידה להציג מראש את מועד הניתוק ואת מרכז החיים. בכל פנייה עתידית לרשות המסים - למשל בבקשה להחזר מס על מכירת מניות או RSU - העמדה הזו תיבדק.

את הטופס עצמו ממלאים בקלות יחסית; מה שמכריע הוא המכתב המנומק והאסמכתאות שמאחוריו.

מי מגיש את הדו"ח וטופס 1348 כשעוזבים - רואה חשבון, יועץ מס או עורך דין?

את הדו"ח השנתי וטופס 1348 של יחיד רשאים להכין ולהגיש רואה חשבון, יועץ מס או עורך דין. ההבדל אינו בטופס, אלא במה שעומד מאחוריו: שאלת התושבות נבחנת לפי החוק והפסיקה, והיא בסופו של דבר השאלה היסודית שקובעת כמה מס תשלמו בישראל - וכמה במדינה האחרת.

אני עורכת דין בעלת תואר כפול במשפטים ובחשבונאות, ומטפלת בשני הצדדים תחת קורת גג אחת. הצד המשפטי כולל את הניתוח המשפטי ותכנון המס - מועד הניתוק, ההחלטה אילו קשרים ונכסים לשמר ואילו לנתק, והסדרת מס היציאה. הצד החשבונאי כולל את הכנת דו"ח המס עצמו, הדיווח, חישובי המס, חובות המס והחזרי המס. כך התיק לא עובר מיד ליד, והעמדה שאני ממליצה עליה ומגבשת בשלב הייעוץ היא גם העמדה שיוצאת אל הפועל. אם יש לכם רואה חשבון קבוע, אני עובדת לצידו.

ואם בשנה שאחרי העזיבה נוכה לכם מס בישראל - למשל במכירת מניות - אני מטפלת גם בהגשת הדוחות הנוספים לקבלת החזר המס.

שימו לב: בהליך רגיש כמו ניתוק תושבות, שבו חושפים מראש את מלוא הקשרים, הנכסים והתוכניות לעתיד, יש משקל לחיסיון עורך דין-לקוח על הדברים והמסמכים שמוחלפים לצורך הייעוץ (סעיף 48 לפקודת הראיות, בכפוף לסייגים שבדיני המס).