רבים מגלים באיחור שהכנסה או חשבון בחו"ל היו חייבים בדיווח בישראל - חשבון בנק זר, רווחים מקריפטו, דירה להשקעה או חברה מעבר לים. עידן חילופי המידע האוטומטיים בין רשויות המס (FATCA ו-CRS) הפך את אי-הדיווח לחשוף מתמיד. הליך גילוי מרצון נועד בדיוק למצבים האלה: להסדיר את חובות העבר מול רשות המסים, לפני שנוקטים כלפיכם בהליך פלילי.
מהו הליך גילוי מרצון
גילוי מרצון הוא פנייה יזומה של הנישום לרשות המסים, שבה הוא חושף הכנסות או נכסים שלא דווחו ומשלם את המס שבו הוא חייב. מכיוון שרשות המסים מעוניינת לעודד אנשים שעברו על חוקי המס לדווח נתוני אמת על הכנסתם, היא פרסמה במשך השנים נהלים שונים לניהול הליך גילוי מרצון, ובמסגרתם הקלות שונות.
בישראל, הושק "נוהל גילוי מרצון" לראשונה בשנת 2005, כנוהל בסיסי לדיווח על נכסים והכנסות, והציע חסינות פלילית תמורת דיווח ותשלום המס. בהמשך, בין השנים 2011-2017 פורסמו נהלים שונים עם מגוון מסלולים והקלות, לרבות אפשרות לפנות תחילה באופן אנונימי במטרה להגיע להסכמות על חבות המס לפי חשיפת השם.
הנוהל האחרון, שפורסם באוגוסט 2025 ותקף עד 31.8.2026, שונה מקודמיו בכמה היבטים מהותיים. המסלול האנונימי בוטל לחלוטין כך שזהות הנישום חייבת להיחשף כבר בשלב הגשת הבקשה. המסלול המקוצר גם הוא בוטל, ונותרו שני מסלולים בלבד: הרגיל, המסתיים בהסכם שומה, והמסלול הירוק, המיועד להיקפים נמוכים יחסית של הון והכנסות ובמסגרתו ניתן "להסתפק" בהגשת דו"חות מס בישראל. בנוסף, הנוהל מסדיר לראשונה דיווח ותשלום מס עבור נכסים דיגיטליים (מטבעות קריפטו).
למי ההליך מתאים
ההליך רלוונטי למגוון רחב של מצבים שבהם קיימות הכנסות או נכסים לא מדווחים, ובהם:
- בעלי חשבונות בנק זרים - ישראלים שהחזיקו חשבון בחו"ל שהניב ריבית, דיבידנד או רווחי הון שלא דווחו.
- משקיעי קריפטו ונדל"ן - רווחים ממימוש מטבעות דיגיטליים או מהשכרה ומכירה של נכסים בחו"ל.
- בעלי חברות וחשבונות זרים - מי שמחזיק בחברה זרה, נהנה מנאמנות, או קיבל פנייה או מכתב מרשות המסים.
תנאים לניהול הליך גילוי מרצון
תנאי הסף על מנת לעשות שימוש בנוהל נשארו עקביים לאורך כל הנהלים: גילוי מלא ובתום לב, ללא הרשעה קודמת בעבירות מס, ללא בקשה קודמת - והתנאי העיקרי שלפני הגשת הבקשה לא נפתחה חקירה או בדיקה על ידי רשות המיסים, המשטרה, או כל רשות אכיפה אחרת, לרבות לגבי בן או בת הזוג וחברות בשליטת הנישום.
בתמורה לפנייה הכנה והמלאה, הרשות מתחייבת - בכפוף לתנאי הנוהל - שלא לנקוט בהליך פלילי בגין אותן הכנסות. במילים אחרות, זו ההזדמנות להסדיר את העבר בדרך של תשלום מס במקום חשיפה לכתב אישום.
חשוב להדגיש: ההגנה הזו קיימת רק כל עוד רשות המסים לא פתחה בבדיקה או בחקירה בעניינכם. ברגע שנפתח הליך (לרבות בדיקה במישור האזרחי) - לא ניתן יהיה עוד לעשות שימוש בהוראות הנוהל. לכן העיתוי הוא קריטי, וכדאי לבחון את הסדרת הדיווח מוקדם ככל האפשר.
איך מתנהל ההליך
למרות שכל תיק ייחודי, המבנה הכללי של הליווי דומה ברוב המקרים:
- ייעוץ מקדים - בחינת הנסיבות, זיהוי החשיפות והערכת סיכויי ההצלחה, עוד לפני שנחשפים פרטים מזהים.
- הכנת הבקשה - מיפוי מלא של ההכנסות והנכסים והגשת הבקשה, בהתאם למסלול המתאים ביותר.
- משא ומתן מול הרשות - גיבוש הסדר המס, ובמידת הצורך טיפול להפחתת קנסות.
- סגירת התיק - הגשת דוחות מתקנים לשנים הרלוונטיות, תשלום המס וקבלת אישור סופי.
למה דווקא בליווי עורך דין
בשונה מרואה חשבון או יועץ מס, על הדברים והמסמכים המוחלפים בין עורך דין ללקוחו חל חיסיון עורך דין-לקוח. בהליך רגיש כמו גילוי מרצון, שבו נבחנת חשיפה פלילית אפשרית, החיסיון הזה מאפשר לברר את מלוא התמונה בגילוי לב - בלי חשש שהמידע ישמש נגדכם.
עורך דין המתמחה במיסוי בינלאומי גם יודע לתזמן את הפנייה נכון, לבנות את הבקשה כך שתמזער את החשיפה, ולנהל את המשא ומתן מול הרשות עד להסדר המיטבי.
חשוב לדעת שתנאי הנוהל והזמינות שלו משתנים מעת לעת. לכן, אם אתם שוקלים להסדיר הכנסות או נכסים לא מדווחים, כדאי לבחון את המצב הפרטני שלכם מול עורך דין עוד לפני כל פנייה.