ארצות הברית היא אחת המדינות המועדפות על ישראלים ששוקלים הגירה או רילוקיישן לחו"ל. אולם, לפני המעבר הנחשק, חשוב להכיר את עקרונות המיסוי בארצות הברית - שלעיתים שונים מאוד מאלה שאתם מכירים בישראל - ואת ההשלכות של המעבר על הנטו שלכם. בבלוג הזה אעבור על מספר נקודות מרכזיות, כולל שתי מלכודות שרבים לא מודעים להן: מיסוי האקוויטי ומלכודת ה-PFIC.
שיעורי המס בארה"ב תלויים במדינה שבה תגורו
בעוד שבישראל שיעורי מס ההכנסה נקבעים פעם אחת ברמה הארצית, בארה"ב המס נקבע בכמה שכבות במקביל: ברמה הפדרלית (federal tax), ברמת המדינה שבה תהיו תושבים (state tax), ולעיתים גם ברמה העירונית (city tax). המס הפדרלי אחיד בכל הארץ, אך מס המדינה משתנה מאוד ממדינה למדינה - ויש מדינות שאינן מטילות מס הכנסה כלל, כמו טקסס ופלורידה. לכן, בחירת מקום המגורים היא כבר החלטה עם משמעות מיסויית.
נקודה חשובה נוספת: סוגי הכנסה שונים ממוסים אחרת בישראל ובארה"ב. הכנסות שהיו פטורות לחלוטין ממס בישראל - כמו הכנסה מהשכרת דירת מגורים עד רף הפטור או רווחים מקרן השתלמות - עשויות להיות חייבות במס הכנסה בארה"ב. כדאי למפות את מקורות ההכנסה שלכם מראש, כדי לא להיות מופתעים.
דיווח מס בשתי המדינות - ארה"ב וישראל
אזרחי ארה"ב ותושבי ארה"ב לצרכי מס חייבים להגיש דו"חות מס שנתיים ל-IRS ולדווח על הכנסותיהם מכל העולם. לכן, אם אתם תושבי מס בארה"ב ובמקביל יש לכם חשבון בנק בישראל, תיק ניירות ערך או נכס להשקעה (כולל דירה בישראל שאתם משכירים) - תצטרכו לדווח על כך ולשלם את המסים הרלבנטיים.
בשנת ההגעה, הדו"ח בארה"ב יוגש על גבי טופס 1040 (למי שנחשב תושב מס), טופס 1040NR (למי שנחשב תושב חוץ), או כדו"ח בסטטוס דואלי (dual status) - למי ששינה את מעמד התושבות שלו במהלך השנה. במקביל, תצטרכו להמשיך ולהגיש דו"ח מס גם בישראל (טופס 1301), ובמקרים מסוימים גם במשך שנים נוספות לאחר המעבר.
אמנת המס בין ישראל לארה"ב - ומה היא לא פותרת
למדינת ישראל ישנה אמנה למניעת כפל מס עם ארצות הברית, והיא כלי חשוב. יחד עם זאת, לא מומלץ להסתמך אך ורק על קיומה בעת תכנון המס - היא פותרת חלק ממצבי כפל המס, אך לא את כולם. כך למשל, האמנה אינה כוללת סעיף שמתייחס למס היציאה שחל בישראל, וקיימים מצבים - כמו מיסוי אקוויטי - שבהם היא אינה נותנת מענה מלא (הרחבה בסעיף הבא).
נקודה קריטית נוספת: האמנה חלה ברמה הפדרלית בלבד, אך מדינות רבות בארה"ב אינן מכירות בהוראותיה בשטחן. דוגמה בולטת היא קליפורניה, שמרכזת חלק גדול מתעשיית ההייטק - שם מס מדינתי עלול להיות מוטל במקביל למס הישראלי על אותה הכנסה, ולגרום לכפל מס. כדי למנוע מצבים כאלה, לאחר המעבר תצטרכו לבחון האם ניתן לנתק את תושבות המס שלכם בישראל.
קריאה נוספת: איך לנתק תושבות במס הכנסה »
מיסוי אופציות ו-RSU ברילוקיישן לארה"ב
אחד המצבים המורכבים ביותר מבחינת מיסוי ברילוקיישן נוגע לתגמול הוני - אופציות ומניות חסומות (RSU) שקיבלתם מהמעסיק. הבעיה נובעת מכך שכל מדינה "תופסת" את אירוע המס במועד אחר ובאופן אחר: בישראל, אופציות במסלול 102 עם נאמן ממוסות רק במועד מכירת המניה ובשיעור מס רווח הון; בארה"ב, לעומת זאת, RSU ממוסות כבר במועד ההבשלה (vesting) ואופציות במועד המימוש - ולרוב כהכנסת עבודה בשיעור המס השולי.
חוסר הסנכרון הזה - גם במועד וגם באופי ההכנסה - עשוי להקשות מאוד על קבלת "זיכוי מס זר", והאמנה בין המדינות אינה נותנת לכך מענה מלא. התוצאה בשטח: לא מעט ישראלים משלמים מס כפול על אותו רווח בדיוק, ולעיתים אף נדרשים להביא "כסף מהבית" כדי לכסות את חוב המס מהמכירה. במקרים מסוימים ניתן בהחלט לקבל החזר מס, בישראל ו/או בארצות הברית, אבל תזמון מועד המימוש ומועד ניתוק התושבות גם הוא קריטי, וכדאי לתכנן אותו מבעוד מועד - עוד לפני המעבר.
קריאה נוספת: מיסוי אופציות ומניות עובדים - המדריך המלא »
מלכודת ה-PFIC - קרנות השקעה ישראליות בעיני ה-IRS
מלכודת שרבים אינם מודעים לה נקראת PFIC (ראשי תיבות של Passive Foreign Investment Company). זהו כלל אמריקאי שנועד למסות באופן עונשי החזקה של אמריקאים בקרנות השקעה זרות (כלומר שאינן אמריקאיות). הבעיה: כמעט כל קרן נאמנות ישראלית, קרן סל (ETF) מחקה מדד ישראלית, קרן אירית שרשומה למסחר גם בישראל, ובמקרים רבים גם קופות גמל וקרנות השתלמות - נחשבות PFIC בעיני רשות המס האמריקאית.
מי שנחשב "אדם אמריקאי" (אזרח, בעל גרין קארד או תושב מס בארה"ב) ומחזיק בנכסים כאלה עלול לגלות שהרווחים ממוסים בשיעור המס השולי הגבוה ביותר בתוספת חיוב ריבית, ושהוא נדרש לדיווח שנתי מורכב (טופס 8621). במילים אחרות, תיק השקעות ישראלי "רגיל" לחלוטין יכול להפוך לסיוט מס בארה"ב. אם אתם אזרחי ארה"ב או בעלי גרין קארד, או מתכננים להפוך לתושבי מס בארה"ב - חשוב מאוד לבחון את תיק ההשקעות שלכם מראש, ולעיתים לשנות את מבנה ההחזקות (למשל מעבר להחזקת מניות ישירות או קרנות אמריקאיות על אותו מדד בדיוק) עוד לפני שהופכים לתושבי מס אמריקאים.
מס עיזבון בארצות הברית (Estate Tax)
בשונה מישראל, שבה אין מס עיזבון או מס ירושה, ארה"ב מטילה מס עיזבון פדרלי בשיעור של עד 40% על שווי השוק של נכסי הנפטר. ההבחנה המרכזית היא בין תושב אמריקאי לצורכי מס עיזבון לבין מי שאינו:
- תושב אמריקאי - חייב במס על נכסיו בכל העולם, אך נהנה מפטור גבוה של כ-15 מיליון דולר לאדם (נכון לשנת 2026).
- מי שאינו תושב אמריקאי - מצב שכיח בקרב ישראלים שמחזיקים נכסים בארה"ב לרבות משקיעי שוק ההון - חייב במס עיזבון על נכסים אמריקאיים בלבד, אך הפטור שלו מצטמצם ל-60,000 דולר בלבד.
ביטוח לאומי - כשתי מערכות פועלות במקביל
ברילוקיישן לארה"ב נכנסות לתמונה שתי מערכות ביטוח סוציאלי נפרדות, ואין ביניהן אמנה שמתאמת (Totalization Agreement) - זו נקודה שחשוב להיערך אליה מראש.
בצד האמריקאי: משכר העובד מנוכים דמי ביטוח סוציאל (Social Security) בשיעור 6.2% עד תקרת שכר שנתית (176,100 דולר בשנת 2025), ודמי Medicare בשיעור 1.45% ללא תקרה. המעסיק משלים סכומים זהים, ועל הכנסות גבוהות (מעל 200,000 דולר ליחיד) חל Medicare נוסף בשיעור 0.9%. עצמאים נושאים בשני חלקי ההפרשה - כ-15.3% מההכנסה.
בצד הישראלי: אם אתם מוגדרים תושבים בביטוח הלאומי, עם העזיבה תתבקשו לשלם מדי חודש סכום מינימלי כדי לשמור על הזכויות שלכם - אך תשלומי המינימום הם רק מקדמה. התשלום המלא נקבע לאחר שמתקבלים נתוני השומה ממס הכנסה, ויכול להגיע עד 12% מסך ההכנסות שלכם בארה"ב, ללא כל קיזוז מול דמי הביטוח (Social Security, Medicare) ששילמתם בארה"ב.
מכיוון שאין אמנת ביטוח סוציאלי בין המדינות, מי שאינו מנתק את תושבותו בביטוח הלאומי בישראל עלול לשלם דמי ביטוח בשתי המדינות במקביל, ללא קיזוז. מנגד, ניתוק התושבות עלול לקטוע את הרצף הביטוחי לקבלת קצבאות מסוימות בישראל (למשל קצבת זקנה). לכן חשוב לבחון את מעמדכם בביטוח הלאומי - כולל אפשרות לניתוק תושבות - עוד לפני המעבר.