הרבה משקיעי קריפטו מופתעים לגלות שהם חייבים במס עוד לפני שמשכו שקל אחד לחשבון הבנק. הסיבה נעוצה בעמדת רשות המסים: מטבע וירטואלי אינו "מטבע" אלא נכס - וממכירת נכס נוצר רווח הון חייב במס.
קריפטו הוא נכס, לא מטבע
משום שהמטבע הדיגיטלי מסווג כנכס, כל פעולה שבה אתם "נפרדים" ממנו נחשבת מכירה. זה שונה מהאופן שבו אנשים חושבים על קריפטו - כעל כסף - ולכן קל לפספס אירועי מס שכבר התרחשו.
כל המרה של מטבע דיגיטלי היא מכירה חייבת במס - גם אם לא ראיתם שקל אחד.
מתי נוצר אירוע מס
אירוע מס נוצר לא רק במשיכה לשקלים, אלא גם בהמרה של מטבע אחד למשנהו, ברכישת מוצר או שירות בקריפטו, ובמימוש רווח בכל דרך אחרת. חשוב להבחין בין פעילות פאסיבית של משקיע לבין פעילות בהיקף עסקי (מסחר תדיר או כרייה), שכן הסיווג משפיע על אופן המיסוי ועל חובות הדיווח השוטף.
איך מדווחים - טופס 1399
על מכירה של נכס דיגיטלי מדווחים לרשות המסים, בין היתר באמצעות טופס 1399, וכן במסגרת הדו"ח השנתי. החישוב דורש לעקוב אחר עלות הרכישה של כל יחידה מול מחיר המכירה, מה שעלול להיות מורכב כשמדובר בעשרות או מאות עסקאות בבורסות שונות.
משיכה לבנק וחשיפות עבר
גם כשהמס שולם, בנקים רבים מציבים דרישות מחמירות למשיכת כספים שמקורם בקריפטו, ומבקשים להתחקות אחר מקור הכספים ושרשרת העסקאות. מי שצבר רווחים בשנים קודמות ולא דיווח עליהם חשוף לקנסות ואף להליך פלילי - ובמקרים אלו הליך גילוי מרצון עשוי לאפשר הסדרה של העבר תוך הגנה.
זו אינה אזהרה תיאורטית: בהחלטות ועדות הכופר של רשות המסים לשנת 2023 נכללה לראשונה החלטה שעניינה אי דיווח על הכנסות ממסחר במטבעות דיגיטליים - שכיר שלא דיווח על הכנסות של כ-100,000 ש"ח מהשנים 2017-2020 חויב בכופר של 30,000 ש"ח. במקביל, נוהל גילוי מרצון הנוכחי, שבתוקף עד 31.8.2026, מסדיר לראשונה במפורש דיווח ותשלום מס על נכסים דיגיטליים.