האם הצבעה בבחירות פוגעת בניתוק התושבות ממס הכנסה?

רבים ממי שעזבו את ישראל ומבקשים להיחשב תושבי חוץ לצורכי מס חוששים לעיתים לטוס לביקורים חזרה - ובמיוחד כשמדובר בהגעה שנועדה למטרה מסוימת, כמו עבודה, שירות מילואים או הצבעה בבחירות. השאלה שחוזרת אליי שוב ושוב היא האם עצם ההגעה לישראל או המימוש של זכות ההצבעה עלול לשמוט את הקרקע תחת ניתוק התושבות. התשובה הקצרה: הצבעה בבחירות היא בהחלט זיקה שרשות המסים ובתי המשפט רשאים לשקול, אך היא סממן אחד מיני רבים ולעולם אינה עומדת לבדה. במרבית המקרים היא לא זו שתכריע - אלא התמונה הכוללת של מרכז החיים. אסביר מה באמת נשקל, ואנתח את פרשת צח החדשה שבה סוגיית ההשתתפות בהצבעה עלתה במפורש.

האם עצם ההצבעה בבחירות שוללת ניתוק תושבות?

לא. הצבעה בבחירות, כשלעצמה, אינה שוללת מעמד של תושב חוץ לצרכי מס. היא רק אחת מתוך שורה של זיקות שנבחנות במסגרת מבחן מרכז החיים - המבחן האיכותי שקובע היכן נמצא מוקד הקשרים המשפחתיים, הכלכליים והחברתיים של אדם. הצבעה בודדת אמנם יכולה להיכנס לתוך הסל הזה לצד קשרים אחרים, אבל משקלה נגזר תמיד ממכלול הנסיבות.

במקביל חשוב לזכור שבחוק הישראלי קיימים גם שני מבחנים כמותיים - מבחני ימי שהייה בישראל. אדם שעובר את מכסת הימים בשנת מס כלשהי מוגדר "תושב מס" בישראל, כאשר באפשרותו לסתור את ההגדרה הזו אם יוכיח שמרכז חייו מחוץ לישראל: מבחן הימים הראשון - שהייה של 183 ימים או יותר בשנת המס; מבחן הימים החלופי - שהייה של 30 ימים בשנת המס ו-425 ימים במצטבר באותה שנה ובשנתיים שקדמו לה.

לכן, צריך לקחת בחשבון שגם ימי השהייה עצמם בישראל (בין אם לפני ההצבעה ובין אם אחריה, באותה שנת מס) נלקחים בחשבון, ולוודא שאתם כוללים אותם בספירה הכוללת של ימי השהייה באותה שנת מס.

מה עוד נכנס ל"סל האיכותי" של מרכז החיים?

כאמור, הגדרת "תושב ישראל" שבסעיף 1 לפקודת מס הכנסה מפרטת את הזיקות הנשקלות לצורך מרכז החיים, ובהן: מקום ביתו הקבוע; מקום המגורים שלו ושל בני משפחתו; מקום עיסוקו הרגיל או הקבוע; מקום האינטרסים הכלכליים הפעילים; ומקום פעילותו בארגונים, איגודים ומוסדות שונים. ההצבעה, המנויים והמעורבות הפוליטית משתייכים לקטגוריה האחרונה.

המשמעות המעשית: זיקה חברתית בודדת כמו הצבעה נמצאת בתחתית סולם המשקל. היא נעשית רלוונטית בעיקר כשהיא מצטרפת לזיקות כבדות יותר - בית קבע, משפחה, ריבוי ימי שהייה - ולא כשהיא עומדת לבדה מול חיים שמתנהלים בפועל בחו"ל. פסק דין שניתן לאחרונה בבית המשפט המחוזי מבהיר את הנקודה הזו.

מה נקבע בפרשת צח (2026)?

פסק דין של בית המשפט המחוזי בתל אביב מיום 01.06.2026 התייחס באופן מפורש להצבעה בבחירות בישראל, על ידי אדם שטען שהוא תושב חוץ ומרכז חייו למעשה בניגריה. בין הנושאים שהוזכרו בפסק הדין בהקשר זה:

• הצבעה בפועל: נקבע כי חיים צח הצביע בבחירות לכנסת בשנת 2015.
• מועדי בחירות נוספים: חיים צח שהה בישראל גם במועדי הבחירות בשנים 2009 ו-2013, אך בעדותו טען כי הוא לא זוכר אם הצביע באותן שנים.
• מעורבות פוליטית: בית המשפט ציין כי הוא גם היה מעורב פוליטית בישראל ואף תרם למפלגת הליכוד בשנת 2003.

האם ההצבעה היא זו ששלחה את צח לשלם מס בישראל?

ממש לא. וזו הנקודה החשובה ביותר. הבעיות של צח היו גדולות ועמוקות בהרבה מהצבעה חד-פעמית, וההצבעה היא כמעט הפרט הזניח ביותר ברשימה. לצד הסממנים האיכותיים ניצבו גורמים כבדי משקל שפעלו לרעתו:

• ימי שהייה רבים מאוד בישראל: על פני כשלושים שנה שהה בישראל בין 130 ל-257 ימים בשנה, וברוב המכריע של השנים חצה את רף המחצית - כך שחזקות הימים כלל לא נסתרו, אלא התקיימו שוב ושוב.
• בית קבע בישראל: דירה בתל אביב הרשומה על שמו, שבה השתמש בפועל בביקוריו.
• התא המשפחתי: אף שטען כי הקשר עם גרושתו הוא "פורמלי בלבד", בית המשפט קבע כי חייהם היו שזורים זה בזה לאורך השנים, וכי משפחתו המורחבת מתגוררת בישראל.

בנוסף, שורה של סממנים יומיומיים רבים נוספים - שימוש בדרכון ישראלי, רישיון נהיגה ישראלי, רכבי יוקרה בארץ, מנויים למכבי תל אביב ולתאטרון הבימה, שימוש בשירותים רפואיים ועוד.

בצד כל אלה עמדה עובדה מהותית נוספת - המדינה האחרת, ניגריה, היא מדינה שאין לישראל עמה אמנת מס. בהיעדר אמנה אין כלי חיצוני לדין הישראלי שניתן להישען עליו כדי לפתור מצב של כפל תושבות ולהכריע בשאלת מרכז החיים, כך שנטל ההוכחה שנדרש ממר צח היה כבד במיוחד.

וכך סיכמה זאת השופטת:

אז מתי בכל זאת כדאי להיזהר עם הצבעה?

התשובה תלויה בקשרים שנותרו לכם בישראל, במספר השנים שעברו מאז העזיבה וכן במספר ימי הביקורים בישראל מאז. מי שניתק תושבות בצורה נקייה - עבר להתגורר בקביעות בחו"ל עם משפחתו, מיעט להגיע לישראל, וניתק את מרבית הזיקות - לא צריך לאבד שינה בגלל טיסה אחת כדי להצביע. אצל אדם כזה ההצבעה תישאר סממן שולי שאין בכוחו להפוך את התמונה.

במקרי גבול, לעומת זאת, בהחלט עשויה להידרש זהירות רבה יותר. ככל שמספר ימי השהייה בישראל גבוה יותר, וככל שנותרו כאן זיקות נוספות - בית, רכב, ביטוח בריאות, חשבונות בנק פעילים, מנויים - כך כל זיקה נוספת מקבלת משקל, וההצבעה עלולה להצטרף לערימה שכבר גדולה מדי. פרשת צח היא דוגמה קיצונית שבה כל הזיקות הכבדות התקיימו במקביל, ולכן אין להסיק ממנה שהצבעה "מסוכנת" - אלא שהיא לבנה נוספת בתמונה שכבר קיימת.

לפני שאתם מחליטים אם להגיע להצביע - או אם להשאיר זיקות אחרות בישראל - כדאי למפות את מכלול הזיקות שלכם ולהעריך היכן אתם עומדים ביחס לקו הגבול. אם אתם בתהליך ניתוק תושבות, כדאי להכיר גם את מבחני הימים החדשים לקביעת תושבות מס, את אופן ניתוק התושבות והגשת טופס 1348, ואת הלקחים מפרשת בר רפאלי.

מקורות

• ע"מ 62852-01-23 (ואח') חיים צח ויונה צח נ' פקיד שומה למפעלים גדולים, בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, מפי כבוד השופטת ירדנה סרוסי, מיום 01.06.2026.
• פקודת מס הכנסה, סעיף 1 - הגדרת "תושב ישראל".