מאמר שפורסם במוסף 'דרכון זר' של עיתון הארץ, ביום 31.01.2021: "מעבר למדינה חדשה הוא צעד מרגש, אך עשוי לטמון בחובו גם קשיים רבים, בירוקרטיה ולעיתים הפתעות לא נעימות. העצות הבאות יכולות לסייע לכם להימנע מחמש מלכודות מס משמעותיות, ולחסוך לכם הרבה כאב ראש וכסף."
1. רשות המסים ממשיכה לראות בכם תושבי מס בשנת העזיבה
אתם כנראה כבר יודעים שאם הייתם יותר מ-183 יום בישראל בשנת מס, אז יראו בכם כתושבי ישראל באותה שנה.
אבל יש מבחן נוסף, מוכר פחות: מספיק שהייתם בישראל 30 יום בשנה קלנדרית אחת, ובסה"כ 425 יום כשסופרים את אותה השנה והשנתיים שקדמו לה, גם אז יראו בכם תושבי ישראל.
המשמעות היא שבמרבית המקרים אתם עדיין בבחינת תושבי מס בישראל בשנת העזיבה שלכם. במצב כזה, אתם יכולים לבחור באחד מ-2 מסלולי מס:
- (א) להגיש דו"ח כתושב ישראל ולשלם הפרשי מסים וביטוח לאומי לגבי ההכנסות מחו"ל
- (ב) להוכיח שאתם תושבי חוץ כי מרכז החיים שלהם עבר, ולהגיש טופס "הצהרת תושבות"
חשוב להבין שהכלל הזה מתייחס גם למי שהיה שכיר, ושמעולם לא היה לו תיק מס ברשויות.
2. גם הביטוח הלאומי ממשיך לראות בכם תושבי מס
אחת הטעויות הנפוצות של ישראלים שעוברים להתגורר בחו"ל היא לשמור על הסטטוס הישראלי בביטוח הלאומי, תוך תשלום סכומי "מינימום" (כ-180 ש"ח בחודש לאדם).
הרצון לשמור על רצף זכויות וכיסוי ביטוחי בתקופה מסוימת הוא מובן ולגיטימי. אבל כשאתם מבקשים ליהנות ממלוא הזכויות של תושבי ישראל, אתם צריכים לשלם את המסים כמו תושבי ישראל על בסיס מלוא ההכנסות שלכם, בישראל ובחו"ל.
חשוב גם להבין שהנזק הכלכלי מתביעה של הביטוח הלאומי עשוי להיות גבוה בהרבה מהנזק במישור מס הכנסה. הסיבה לכך היא שאת הביטוח הלאומי משלמים בעקרון על ההכנסות "ברוטו", ובעוד שלצרכי מס הכנסה ניתן להכיר בזיכוי מס זר ששולם בחו"ל, זה לא אפשרי ביחס לביטוח הלאומי.
3. השקעות פטורות ממס בישראל לא יהיו פטורות ממס בחו"ל
ברגע שאתם הופכים לתושבי מס במדינה מסוימת, אתם כפופים לחובות דיווח ותשלום מס באותה מדינה. ברוב המקרים, ובפרט שלא מדובר ב"מקלט מס" שממסה על בסיס טריטוריאלי בלבד, אתם תהיו חייבים בתשלום מסים בגין ההכנסות שלכם מכל העולם.
דוגמה אחת היא כמובן הכנסות מדמי שכירות בישראל. בין אם מדובר בפטור מלא (עד לתקרה של כ-5,000 ש"ח בחודש), ובין אם בפטור יחסי, במדינת התושבות שלכם יהיו כללים שונים לחלוטין וסביר להניח שההכנסה הזו תמוסה. דוגמה נוספת היא כמובן השקעה בקרן השתלמות.
4. אתם עשויים לשלם מסים גבוהים על נדל"ן בישראל
בישראל ישנם שני מסים עיקריים על עסקאות בדירות מגורים: מס שבח - שמשולם על ידי מי שמוכר את הדירה, מס רכישה - שמשולם על ידי מי שרוכש את הדירה. תושבי ישראל שמוכרים או רוכשים את דירת המגורים היחידה שלהם, נהנים מפטור מלא מתשלום מס השבח ומפטור יחסי ומשמעותי מתשלום מס הרכישה.
לעומת זאת, אם אתם מבצעים עסקה במקרקעין כשלמעשה כבר הפכתם לתושבי חוץ, הכללים יהיו שונים. כך, מס הרכישה ישולם על שווי הדירה מהשקל הראשון, גם אם זו דירתכם היחידה. המדרגה הראשונה מתחילה ב-5% בשנת 2021.
מצבו של מי שמוכר דירת מגורים הוא מעט יותר טוב. נכון למועד זה, הרשויות מאפשרות גם לתושבי חוץ ליהנות מפטור מס שבח במכירת דירת מגורים, ובתנאי שמדובר בדירת מגורים יחידה של המוכר, בארץ ובחו"ל.
5. אמנת מס לא תפתור את כל הצרות שלכם
רוב האנשים שאני משוחחת איתם סבורים שאמנה למניעת כפל מס פותרת את כל הבעיות הפוטנציאליות שלהם. "אם יש אמנה, אז אין כפל מס!". אז חשוב לי להבהיר: אמנת מס לא פותרת את כל תאונות המס האפשריות וממילא לא מתייחסת לכל סוגי ההכנסות.
חשוב מכך, אמנה למניעת כפל מס לא חלה על התשלומים שכל ישראלי מבוטח חייב לביטוח הלאומי. בהעדר אמנה מיוחדת ספציפית שנקראת "אמנה לביטוח סוציאלי", אתם עשויים להידרש בתשלום בשיעור 12% מההכנסה שלכם מחוץ לישראל. גם במקרה שבו ישנה אמנה לביטוח סוציאלי, היא לא חלה על הרכיב של ביטוח בריאות שאותו משלמים תושבי ישראל.
