אחת הטעויות הקריטיות של ישראלים ברילוקיישן ותושבים חוזרים, נוגעת להתנהלות סביב ניתוק התושבות בביטוח לאומי (או: ביטול תושבות בביטוח לאומי). במקרה "הטוב" מדובר בהתנהלות שגויה שתוצאתה זריקת אלפי שקלים לפח. במקרה ה"רע", מדובר בטעות שתחשוף אותם לטענות אזרחיות ופליליות מצד הרשויות בישראל.
הטעויות הנפוצות של ישראלים בדרך לרילוקיישן נוגעות לנושא של הביטוח הלאומי. בדרך כלל מדובר בשתי הנחות שגויות:
- ההנחה השגויה הראשונה היא שאתם יכולים לבחור שלא לנתק תושבות, אלא פשוט לשלם סכומים מינימליים כל חודש ובכך לשמור על הזכויות בישראל, במלואן.
- ההנחה השגויה השניה היא שבכל מקרה הביטוח הלאומי מנתק אתכם בעצמו אחרי תקופה מסוימת - אז ממילא לא צריך לעשות שום דבר אקטיבי עד אז.
מה לא עושים עם הביטוח הלאומי כשעוזבים את ישראל
נתחיל מהטעויות הנפוצות בהתנהלות מול המוסד לביטוח לאומי:
- להמשיך בתשלומי "מינימום" עבור דמי ביטוח לאומי ובריאות (266 ש"ח בשנת 2026) גם כשיש לכם הכנסות נוספות, בפרט מעבודה, מחוץ לישראל
- להפסיק לשלם לביטוח הלאומי באופן חד צדדי מבלי להודיע על כוונה לנתק תושבות ומבלי ליידע שאתם עוזבים לחו"ל
- להמתין תקופה ממושכת של 5 שנים עד אשר הביטוח הלאומי ינתק אתכם בעצמו
ראשית, כשאתם משלמים סכום מינימלי, אתם מצהירים שאתם תושבי ישראל שזכאים לקצבאות, ובמקביל אתם מצהירים שאין לכם הכנסות אחרות שחייבות בדמי ביטוח.
מעבר לכך, זה בהחלט עשוי לפגוע בכם אם תבקשו להצהיר על עצמכם כתושבי חוץ מול מס הכנסה ("לנתק תושבות מס"), או בעת החזרה לישראל עת תבקשו ליהנות מהטבות מס של "תושב חוזר" או "תושב חוזר ותיק".
לבסוף, צריך להבין שהנזק הכלכלי מתביעה של הביטוח הלאומי עשוי להיות גבוה בהרבה מהנזק במישור מס הכנסה. הסיבה לכך היא שאת הביטוח הלאומי משלמים על כלל ההכנסות, ובעוד שלצרכי מס הכנסה ניתן להכיר בזיכוי מס זר ששולם בחו"ל, זה לא אפשרי ביחס לביטוח הלאומי.
תגדירו את מטרות הרילוקיישן ומשך המעבר
חשוב להתחיל מהגדרת מטרת המעבר שלכם לחו"ל, וממיפוי הצרכים שלכם בישראל, בטווח הקצר והארוך יותר: האם אתם עוזבים את ישראל מתוך כוונת הגירה? האם מדובר ברילוקיישן מוגדר לתקופה קצובה של שנה-שנתיים לצרכי עבודה? האם אתם עוזבים לצורך פוסט דוקטורט ואמורים לשוב מיד אחריו?
קריאה נוספת: צ'ק ליסט רילוקיישן - מס הכנסה, ביטוח לאומי »
תבינו את העלויות ואת המשמעויות של הבחירה שלכם
שמירת תושבות בביטוח הלאומי ושמירה על זכויות וקופת חולים
הרצון לשמור על רצף זכויות וכיסוי ביטוחי בתקופה מסוימת הוא מובן ולגיטימי. אבל כשאתם מבקשים ליהנות ממלוא הזכויות של תושבי ישראל, אתם אמורים לשלם את דמי הביטוח, בדיוק כמו תושבי ישראל - לפי הכנסתכם בפועל.
הכנסות מחו"ל מסווגת בביטוח הלאומי כהכנסות "שלא מעבודה" אך כפופות לדמי בריאות בשיעור 5% ודמי ביטוח לאומי בשיעור של עד 7%, ובסה"כ עד 12% דמי ביטוח (בכפוף לתקרת הכנסה, 51,910 ש"ח לחודש בשנת 2026).
החלטה על ניתוק תושבות בביטוח הלאומי
אם אתם מתכוונים לצאת מישראל ולא לחזור בעתיד הנראה לעין, יש לשקול לדווח על כך באופן מסודר על גבי טופס 627 (שאלון לקביעת תושבות לשוהה בחו"ל), לשכנע בכוונתכם לעזוב ולהעביר את מרכז החיים שלכם לחו"ל, ובכך לבטל תושבות בביטוח לאומי.
אמנה בינלאומית לביטוח סוציאלי בין ישראל למדינה האחרת
מדינת ישראל חתומה על אמנות כאלה עם מספר מדינות, בעיקר באירופה וקנדה. להלן רשימת המדינות המלאה עימן יש הסכם בנושא ביטוח סוציאלי, נכון לשנת 2026: אוסטריה, אורוגוואי, ארגנטינה, איטליה, בולגריה, בלגיה, בריטניה, גרמניה, דנמרק, הולנד, נורבגיה, סלובקיה, פינלנד, פולין, צ'כיה, צרפת, רומניה, רוסיה, שוודיה, שוויץ וקנדה (אמנה מצומצמת לענין כפל דמי ביטוח בלבד).
שימו לב שאין אמנה לביטוח סוציאלי בין מדינת ישראל לבין ארצות הברית. כמו כן נעדרות מהרשימה מדינות רבות ואהודות על ידי ישראלים באירופה כמו פורטוגל, ספרד, יוון, קפריסין, גאורגיה ועוד.
סיכום
לא מתעלמים ולא דוחים את הסדרת הסטטוס מול הביטוח הלאומי. לא מחכים לניתוק "אוטומטי" ולא נוקטים בפעולות חד צדדיות מבלי להבין את המשמעויות. מגדירים מטרות, שוקלים את העלויות על פני היתרונות, ובמידת הצורך כמובן פונים ליעוץ מקצועי.
רק לאחר מכן מקבלים החלטה מושכלת: שמירה על תושבות והסדרת תשלומים על פי הכנסתכם, או הצהרה על ניתוק תושבות והפסקת התשלומים.