• טינה קפלן

5 עצות מס לשבים לישראל בצל הקורונה


ישראלים רבים ברילוקיישן מחוץ לישראל, חזרו לארץ כדי להעביר את תקופת המגבלות בצורה נוחה יותר. חלקם בחרו או נאלצו להישאר בישראל לתקופה ממושכת, לעתים בלי אפשרות מעשית לחזור. בעתיד, הם עשויים לעמוד בפני קושי נוסף, כשרשות המסים והביטוח הלאומי יגלו בהם ענין ויחליטו לבחון אם הם עשו ניתוק תושבות שלם, או שמא הם היו חייבים בדיווח ובתשלום מסים בישראל בזמן ששהו בחו"ל. להלן רשימה של דברים שניתן וצריך לעשות כבר עכשיו כדי להימנע מחיכוך עם רשות המסים בעתיד.


1. לספור כמה ימים שהית בישראל

לספור כמה ימים בדיוק שהית בישראל בשנת המס הנוכחית (2020), וגם בשנתיים שקדמו לה (2019, 2018). בחוק קיימת חזקה, שניתנת לסתירה, לפיה "תושב" ישראל לצורכי מס הוא מי ששהה בישראל יותר מ-183 יום בשנה, או מי ששהה בישראל 30 יום בשנה, ובמצטבר 425 יום לפחות בשנה זו ובשנתיים שקדמו לה. "יום" מבחינת רשות המסים הוא גם חלק מיום.

אם על פי ספירת הימים את עומדת בהגדרה ל"תושב ישראל", המשמעות היא שתצטרכי להגיש דוח מס בישראל (בין אם כתושבת ישראל תוך תשלום כל המסים, או כתושבת חוץ ולבסס את עמדתך) – ראי פירוט בסעיף 3.

2. להימנע מלייצר זיקות חדשות לישראל

כמה שנים גרת בחו"ל לפני החזרה? כמה זמן שהית בישראל? כמה זמן בכוונתך להשאר בישראל אם טרם חזרת?

אם הכוונה היא לשמור על סטטוס של תושב חוץ, אז יש להמנע מליצור זיקות חדשות לישראל. מי שערך תהליך "ניתוק תושבות" מישראל ודאי יודע במה מדובר. אלו כל אותם האלמנטים שקושרים אותנו למדינה מסוימת ומהווים יחד את מבחן "מרכז החיים" שלנו: היכן נמצא הבית, המשפחה, מקום העבודה או העסק, הקשרים הכלכליים שלנו (חשבונות בנק, כרטיסי אשראי, קרנות פנסיה וביטוחים), הקשרים החברתיים שלנו ושל בני המשפחה, חברויות בארגונים, מנויים וכו'. כך למשל, מומלץ להמנע מלהעביר תשלומים לביטוח הלאומי בישראל, לפתוח חשבונות בנק בישראל או אפילו לשלוח את הילדים למסגרות. כמובן שהמציאות עשויה להכתיב דרישות מסוימות, אולם חשוב להבין שהחלטות אלו עשויות להוביל ליצירת נקודות חיכוך מול רשות המסים בעתיד ולהתכונן בהתאם.


3. להגיש את כל הדיווחים הנדרשים על פי חוק

אם לדעתך אינך תושב ישראל, שהייה בישראל מעבר למספר הימים שנקבעו, מחייבת הגשת דוח כתושב חוץ וצירוף טופס 1348 שבו תבסס את עמדתך מדוע הנך תושב חוץ ותפרט את כל הזיקות על פי מבחן "מרכז החיים".

במקרה כזה חשוב להקפיד גם על מילוי דוח "ניתוק תושבות" מול הביטוח הלאומי (טופס 627) ולא מומלץ ככלל להמשיך ולשלם סכומי מינימום – אותם משלמים אך ורק תושבי ישראל.

לעומת זאת, אדם שלא ניתק תושבות מישראל הלכה למעשה (למשל, משום שחזר לישראל בטרם עת) צריך להגיש דוח מס בישראל כתושב ישראל, לשלם הפרשי מס ככל שישנם וכן לשלם ביטוח לאומי ומס בריאות.


4. לשקול לקבל חוות דעת או פרה רולינג מרשות המסים

אנשים אשר נמצאים במצבים גבוליים מבחינת סטטוס התושבות שלהם ושמבקשים לקבל אשרור לעמדה שלהם, יכולים לפנות לרשות המסים ולקבל "אישור מקדמי" (פרה רולינג). כך למשל, אדם שמבקש לחזור לישראל ולהנות מסטטוס תושב חוזר ותיק אך בשל הקורונה שהייתו בחו"ל נקטעה, יכול לפנות בבקשה שאף על פי כן יראו בו תושב חוזר ותיק. ניתן גם להגיש פניה אנונימית.

במקרים המתאימים מומלץ גם להצטייד בחוות דעת בכתב אשר תבסס את עמדתך מול הרשויות. קבלת חוות דעת מבעוד מועד יכולה להגביר ודאות וכן להגן על הנישום מנקיטה בהליכים פליליים נגדו ומהטלת קנסות.


5. לשמור תיעוד ומסמכים

הסכמים, קבלות, חשבוניות, כרטיסים והתכתבויות – כל אלו יכולים הן להוכיח את התושבות שלך, והן לאפשר לך לנכות הוצאות שונות מהכנסתך, היה ויוחלט כי את תושבת ישראל.

לפיכך, חשוב לשמור את כל המסמכים המוכיחים את התושבות במדינה אליה עברת ואת העדר התושבות בישראל: הסכמי שכירות, כרטיסי טיסות, חשבוניות עבור טיפולים רפואיים ודמי ביטוח, קבלות הקשורות להוצאות, אישורי תושבות ואישורים עבור תשלומי מס, מסמכי חברות באיגודים, במכוני כושר ועוד.

בנוסף, חשוב לשמור כל תיעוד שיכול לבסס את סיבות חזרתך הזמנית לישראל בתקופת הקורונה, בפרט אם יש סיבות אובייקטיביות שמנעו ממך את האפשרות לחזור לחו"ל (למשל מחלה, בידוד, ביטול טיסות וכו').


למאמר הקודם בסדרה - שנת הסתגלות: מושג שכל תושב חוזר חייב להכיר


שנת הסתגלות לתושב חוזר ותיק

*הכתוב הינו למידע כללי בלבד ואין לראות בו משום יעוץ משפטי או מיסויי לעשיית פעולה או הימנעות מעשייתה.